ב־30 השנים האחרונות ירד מספר החקלאים בישראל באופן דרסטי, ויש הכרח לקלוט 425־750 חקלאים חדשים מדי שנה. כך מתריע מכון יסודות, שפרסם נייר מדיניות חדש לגבי מרכיב כוח האדם, אשר לטענתו אינו זוכה להתייחסות מספקת ברפורמה המתוכננת בענף החקלאות.
במכון טוענים כי למרות הביקוש הרב לעיסוק בחקלאות, צעירים רבים בישראל אינם מצליחים להקים משקים חקלאיים, והממשלה לא קבעה תוכנית אסטרטגית.

"יש לפתח 'קו זינוק לחקלאות', שילווה את החקלאי הצעיר דרך כל שלבי ההכשרה, ויש להקים כוח משימה לאומי, שיקבל סמכויות ותקציבים מתאימים לכך", מציעים ביסודות, ומתריעים עוד כי רבים מהחקלאים הישראלים כיום הם מבוגרים, וכי מספר החקלאים החדשים, הממשיכים משקים קיימים או שמקימים משקים חדשים, הוא קטן ואינו עונה על התחלופה הנדרשת לשמירה על מספר העוסקים בענף.

הדור החדש בחקלאות מוגדר בנייר המדיניות כאנשים המצטרפים לעבודה בחקלאות, בין אם כבעלים של משק חקלאי עצמאי, חברי קיבוץ או כאלה העובדים בחקלאות, גם כשכירים מקצועיים בענף.

"האינטרס הציבורי הוא שמירה על החקלאות הישראלית כאחד מעמודי התווך לאספקת מזון ולביטחון מזון, פיתוח אגריטק, חקלאות עתירת ידע, יעילה ומתוחכמת, יצירת קשרים בינלאומיים ענפים בזכות יצוא טכנולוגיות חקלאיות, וכן קידום התיישבות בפריפריה ושמירה על שטחים פתוחים", צוין עוד בנייר המדיניות המוצעת.

במכון מציינים עוד כי כיום פחות מ־300 איש מסיימים לימודים אקדמיים בתחום החקלאות מדי שנה, וחלק ניכר מהם אינם הופכים לחקלאים או לבעלי משקים, אלא נקלטים כשכירים בתאגידים שונים בתחום החקלאות או האגריטק.

"הזדקנות החקלאים והצורך לעודד ולקדם את הדור החדש בחקלאות הם אתגרים הקיימים במדינות רבות. באיחוד האירופי ובארה"ב זו סוגיית מפתח במדיניות החקלאית, והמדינות משקיעות בה תקציבים ומאמצים ניכרים", נטען עוד.