סקר חדש של החוקרת פרופ' בקי קוק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב מעלה נתונים חדשים בנוגע לזיכרון השואה.
מהסקר עולה כי קרוב ל־30% בקרב האוכלוסייה היהודית השתתפו במפגשי "זיכרון בסלון" (כ־1.5 מיליון אנשים). רוב המשתתפים (94%) ציינו כי חשוב או חשוב מאוד שמפגשים אלו ימשיכו להתקיים גם בעתיד.

בנוגע לשאלה אם המדינה עושה מספיק כדי להנציח את זיכרון השואה, רק מיעוט מהמשתתפים (36%) סבורים שמדינת ישראל עושה כיום מספיק מאמצים לשם כך, אך רוב המשתתפים (74%) אינם חושבים כך. בנוגע למערכת החינוך, רק מיעוט מהמשתתפים (28%) סבורים שמערכת החינוך עושה כיום מספיק מאמצים כדי להנציח את זיכרון השואה, אך רובם (72%) אינם חושבים כך.

באשר לשאלה אם השואה מגדירה "ישראליות", הרוב (79%) מסכימים כי "אי אפשר להיות ישראלי אמיתי בלי לזכור את אירועי השואה". כמו כן, הרוב (82%) סבורים כי "זיכרון השואה צריך להיות גורם משותף ומלכד של החברה הישראלית על מגזריה". בהקשר זה ובכלל הרוב (80%) חושבים כי ערביי ישראל לא מזדהים עם זיכרון השואה וקורבנותיה, כשרק מיעוט קטן מהמשתתפים (3%) סבורים כי הם אכן מזדהים עמו.

בנוגע לפעילויות לזיכרון השואה, עולה כי הדפוסים הבולטים ביותר הם צפייה בסרטים על אודות השואה (91%), ביקור במוזיאון יד ושם (85%) וטקסים ציבוריים ביום השואה (78%). שיעורים נמוכים יחסית משתתפים בסיורים דיגיטליים במחנות ההשמדה (22%), במסעות מאורגנים לפולין ולמחנות ההשמדה (30%) ובפעילות התנדבותית למען הניצולים (38%).

זאת ועוד, הרוב (65%) סבורים כי האירועים שחוו יהודי צפון אפריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה הם חלק בלתי נפרד מהשואה. נוסף על כך, הרוב (87%) חושבים כי האירועים שחוו יהודי ברית המועצות לשעבר בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה הם חלק בלתי נפרד מהשואה. וכן הרוב (63%) סבורים כי מקבלי ההחלטות בישראל עושים לפעמים שימוש ציני בזיכרון השואה כדי לקדם אינטרסים פוליטיים.