"בילינו הרבה שעות ביחד. קודם כל קשה לספר עליו בלשון עבר כי הוא היה ילד מאוד חי, כריזמטי וסוחף. אי אפשר לפספס את הניצוץ בעיניים. כמו הניצוץ, תמיד הוא במרכז, תמיד יש לו מה להגיד, כל שיעור הוא היה מדבר ודן על הדברים, מאוד נוכח. מסמר חברתי, הוא היה בפרונט של הכיתה, בניהול של הדברים", אמר.
עוד המשיך וסיפר: "היה לו באמת רצון אדיר לעשות טוב ולהתנדב. בפורים עשינו מסיבת פורים ביחד והיה לו חשוב מאוד להתנדב בבית חולים, הוא אמר לי - אני לא יכול לשמוח בלי זה. עם חברה שלו הוא עבד בבית חולים במקום להיות עם החבורה הכללית. הייתה לו חברה מאוד קרובה בשנה האחרונה והם אפילו דיברו על חתונה, היא הספידה אותו באופן מאוד מרגש ומטלטל".
לגבי תוכניותיו לעתיד של אנטמן ז"ל, העיד המחנך: "קודם כל התוכניות שלו היו מדהימות. היה ספוג במורשת, רק לפני שבוע וחצי הוא היה במפגש עם סבא שלו וסיפר לי בעיניים בוהקות איך הוא דיבר עם כל המפקדים בפלוגת הטנקים, היה לו ברור שיעשה שירות בעוקץ והוא תכנן להתחיל בישיבת ההסדר נוה דקלים. היו לו חלומות מאוד גדולים לשנה הבאה, לבנות את עצמו".
באשר להשתלשלות האירועים הטרגית אמש, העיד: "הוא עבד בחומוס בלא מעט משמרות, וזאת הייתה המשמרת האחרונה שלו כי הוא רצה כבר להתכונן לקראת שנה הבאה. הוא יצא להפסקה בחוץ ושם זה תפס אותם".
בכל הנוגע למתיחות הביטחונית באזור, ציין: "לאחרונה זה מתחמם יותר. אני עכשיו מדבר במקום שנרצח חבר שלי ועצרתי פה באנדרטה שלו בדרך, זה קרה לפני שבע-שמונה שנים. מאז היו תקופות יותר של שקט ועכשיו לאט לאט מתגברים הפיגועים. פה בציר יש מטענים וסוגרים את הכביש מדי פעם. כשאני שומע את החשש מתלמידים שלי אני מבין שקורה כאן משהו. זה דבר שהוא הופך לשיחת היום וחושבים עליו 'מה יקרה לי אם', 'מה יגידו עליי כש'".
התרעות פיקוד העורף