היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מגבה את מנהלת המחלקה לדיני עבודה בפרקליטות המדינה, רחל שילנסקי, ומותח ביקורת חריפה על התנהלותה של נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת לשעבר הילה גרסטל. ארבע ימים לפני שהוא מסיים את תפקידו ויום לאחר שנפגש עם ד"ר פורמן, הוא קובע כי לא נפל פגם בהתנהלותה של שילנסקי, שביקשה מד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, לשנות חלקים בתצהיר שהגיש לבית הדין לעבודה בעניינה של ד"ר מאיה פורמן ומציין כי גרסטל "מתחה את גבולות סמכותה".



תצהירו של ד"ר קוגל בתביעה שהגישה ד"ר פורמן נגד עיכוב מינויה לתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית, בשל ביקורת שמתחו עליה שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת במשפטו של רומן זדורוב, פתחה תיבת פנדורה ביחסים בין הפרקליטות לנציבות הביקורת. שילנסקי הנחתה את הפרקליטה שייצגה את המדינה בהליך, לבקש מקוגל לשנות את תצהירו החתום, כך שיושמט ממנו החלק שמציג את דעתו האישית על הממצאים במשפט זדורוב, הסותרת את עמדת המדינה ביחס לאשמתו של זדורב. 
 

בחוות דעתה על הפרשה קבעה גרסטל כי הצעד של שילנסקי "מהווה התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד". פרקליט המדינה, שי ניצן, ביקש מוינשטיין להתערב ולבטל את חוות דעתה של גרסטל, בטענה כי חרגה מסמכותה. בתגובה כתבה גרסטל מכתב חריף, שתקף באופן אישי את ניצן. וינשטיין הורה לפרקליטים להמשיך לנהוג באותו אופן והדגיש את החשיבות שב"קול אחיד" מצד התביעה.
 

"הנציבה מתחה את גבולות סמכותה" 


במכתב ששלח אתמול וינשטיין לגרסטל ולניצן, הוא קובע לגבי שילנסקי כי "לא נפל פגם בהתנהלותה. לפיכך אין מקום לאמץ את החלטת הנציבה בעניין, וכך אני מחליט". היועץ מקבל את דעתו של ניצן, כי שילנסקי פעלה מטעם המשנות ליועמ"ש, שאינן תחת ביקורת הנציבות, וקובע כי גם בהתנהלותו לא נפל פגם. לעמדתו, לא נקבע כי ד"ר קוגל העיד מטעמה של פורמן, ולא מטעם המדינה – ולכן לא נעשה ניסיון לשנות תצהיר של עד מטעם הצד שכנגד.  
 
עוד כותב היועץ כי הפרקליטים "ימשיכו להציג עמדה משפטית אחת, היא עמדת היועמ"ש. זאת ההלכה המושרשת מימים ימימה". לסיום קובע וינשטיין כי "הנציבה ביקשה בהחלטתה למתוח את גבולות סמכותה, בפרשנות שאינה מקובלת עלי. הוא מבקש להזכיר כי הנציבות אינה מוסמכת לבקר את שיקול הדעת של הפרקליטות וכי "היועמ"ש – על כובעיו השונים – אינו נמנה על הגופים המבוקרים על ידי הנציבות". 
 
מטעמה של גרסטל נמסרי כי "הנציבה מצרה על קבלת ההחלטה על ידי היועמ"ש, הן בשל הדרך שהתקבלה, הן בשל תוצאתה. ההחלטה התקבלה מיד עם פרסום הכרעת הנציבה בעניין הפגם שנפל בהתנהלותה של עו"ד שילנסקי, ועוד טרם שנערך בירור מקיף, על ידי גורמים אובייקטיביים ומקצועיים, מתוך כוונה, שנאמרה לנציבה מפורשות, להגן על הפרקליטה והמשנות כנגד תלונה שהוגשה נגדן למשטרה, וכדי למנוע חקירת משטרה בעניין.

"היועץ סירב במשך חודשיים להיפגש עם הנוגעים בדבר, לצורך בירור ענייני ושמיעה ממקור ראשון. היועץ קיים לבסוף פגישה עם ד"ר מאיה פורמן, פגישה אליה זומנה בשעות הבוקר, בעת שהייתה בכנסת בדיון בעניינה, ואף זאת רק לפי בקשת שרת המשפטים. הנציבה חשה כי הנושא הוכרע בטרם נדון, לא מתוך גישה עניינית, אלא מתוך כוונה ברורה להגן כאמור על המשנות והפרקליטה".
 

"חבל שגם הפרקליטות וגם היועמ"ש מתחפרים בפינה"

ח"כ יעל גרמן, החברה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מתחה ביקורת קשה על דבריו של וינשטיין. "חבל שגם הפרקליטות וגם היועמ"ש מתחפרים בפינה. כשרואים את העוול שנגרם לד"ר פורמן, הסיפור מגלם בתוכו עוול בלתי רגיל כלפי מומחית, שהפכו אותה לנאשמת על לא עוול בחפה ומבלי שניתן לה להגן על עצמה. למזלה היו אנשים שלא נתנו לזה לקרות. מתבקש היה שגם הפרקליטות וגם היועמ"ש, או שיחרישו - או שיבקשו סליחה.

עוד המשיכה ואמרה: "יש זמנים שבהם צריך לשים בצד גם את האגו ואת הפלפול המשפטי ולהפגין אנושיות. לצערי היועמ"ש כשל בנושא הזה. פרקליט המדינה והוא היו צריכים להרכין ראש ולהודות בטעות. חבל שבמקרה הזה לא יכלו להתעלות מעל לשיקולים פרסונליים, כדי להציל את המוסדות שהם עומדים בראשותם. המסקנה היא שצריך באמצעות חוק שתהיה ביקורת על הפרקליטות ושהביקורת תהיה במקום אחד – אצל הנציבות. וצריך להיות בסמכותה להעביר ביקורת גם על היועמ"ש".

עמדת התנועה לאיכות השלטון בעקבות החלטת היועמ"ש בעניין ביקורת הנתב"ם על תנהלות הפרקליטות בעניינה של ד"ר פורמן והניסיון להשמיט את הקטעים מתצהירו שן ד"ר חן קוגל: "מדובר בהחלטה תמוהה ומקוממת הן בהנחות היסוד שלה, הן במסקנותיה והן בסגנונה. החלטה זו, המבקשת להדוף ביקורת חשובה במקום לערוך בדק בית נדרש, פוגעת באמון הציבור בפרקליטות ואיננה תורמת להגשמת ייעודה החשוב בהגנה על שלטון החוק. מן הראוי שהפרקליטות תבחן את התנהלותה ואת מדיניותה באשר לסוגיות שעלו מן הביקורת".

מלשכתו של וינשטיין המשיכו להתנצח עם הנציבה ומסרו: "צר לנו על תגובת הנציבה. תגובה מתלהמת זו לוקה בחוסר מקצועיות ובאי הכרת העובדות לאשורן. קשה להתעלם מכך שהתערבותה בהליך שיפוטי תלוי ועומד, כמו גם דברים שאמרה בוועדת החוקה ובתגובה לדוח, מעלים חשש להעדר אובייקטיביות מקצועית בטיפולה בעניינה של ד״ר פורמן".