ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט הגיע היום (שלישי) שוב לבית המשפט השלום בירושלים לדיון במסגרת הסדר הטיעון עליו חתם עם הפרקליטות והודה בשיבוש הליכי משפט. אולמרט נכנס לאולם כשהוא במצב רוח טוב אך סירב לדבר עם העיתונאים.



הפרקליטות הציגה את ההסדר ולפיו יושת על אולמרט עונש של שישה חודשי מאסר, שירוצו בחופף לעונשו בתיק הולילנד. אלא שהשופט, נשיא בית משפט השלום בירושלים אביטל חן, אינו מחויב לקבל את ההסדר. התובעת קרן בר מנחם הציגה כאמור, את הסדר הטיעון וסנגורו של אולמרט, עו"ד איל רוזובסקי אמר כי ״אנחנו כמובן מאשרים אותו״.



כזכור, החקירה החלה רק לקראת סיום ניהול ההוכחות בתיק המחוזי בתל אביב. שולה זקן, מי שהייתה ראש לשכתו של אולמרט, שיתפה פעולה עם המשטרה, מסרה הקלטות של שיחות רבות והן היוו את הבסיס להסכם עד המדינה עמה וכן לכתב האישום.



שולה זקן ואהוד אולמרט, ארכיון. צילום: יוסי אלוני,יוסי זמיר, פלאש 90שולה זקן ואהוד אולמרט, ארכיון. צילום: יוסי אלוני,יוסי זמיר, פלאש 90



התובעת אמרה כי "בבואנו לחתום הסדר טיעון עם הנאשם, נלקח בחשבון לחומרה המעמד של הנאשם, שממנו מצופה לנהוג אחרת, לנהל משפט נקי והגון ובכך הנאשם כשל. לו הראיות היו נחשפות מוקדם יותר ייתכן שמערכת השיקולים הייתה אחרת".



"עוד לקחנו בחשבון", אמרה בר מנחם, "שכל הפגישות היו ביוזמתה של זקן. נתנו משקל ממשי לעובדה שהנאשם לקח לראשונה אחריות על מעשיו הפליליים אחרי כל כל הרבה שנים שהציבור ובית המשפט עוסק בזה. לכך מצטרף קלון של ממש לגבי המעשים. עוד לקחנו בחשבון שבחופף למאסר צורף גם מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקל. נבקש מבית המשפט לכבד את ההסדר".



השופט אביטל: "למה העונש בחופף?"


השופט אביטל הקשה על התובעת ושאל: ״למה בחופף". היא ענתה כי "הנאשם מנהל במשך שנים הליכים משפטיים והוא נידון למאסר ממושך. אני חושבת ששישה חודשי מאסר בתיק הזה, תואם לפסיקה בעבירת השיבוש. סברנו שהעונש חייב לכלול מאסר בפועל. החפיפה היא כי אילו היה נדרש שופט אחד לגזור את עונשו, במלוא הענווה, העונש לא היה שונה בהרבה". עוד היא אמרה: "ראינו חשיבות גדולה בכך שאחרי שבע שנים נאשם נוטל אחריות". בתגובה לדבריה אמר השופט אביטל: "נטילת האחריות היא כדי להימנע ממאסר, הראיות הן חזקות אז אין פה התנדבות גדולה בלקיחת האחריות".



הסנגור רוזובסקי אמר לשופט כי "התביעה עשתה שימוש בהסדר הטיעון הזה בתיק טלנסקי" וביקש מבית המשפט שיתחשב בהסדר. הוא הוסיף כי "הסדר הטיעון הוא מאוזן, כשמצד אחד הענישה על הצד החמור בתיקים מסוג זה". השופט הסכים איתו ואמר: "החריג הוא שאתם אומרים שהעונש הוא לא לביצוע. לבית המשפט יש שיקול דעת להחליט אם חופף או מצטבר. אבל במקום שבו מדובר על ברירת מחדל שהחוק קובע שהיא דרך המלך, שיקול הדעת לא יכול להביא לכך שבית המשפט לא יקבל את הסדר הטיעון. בית המשפט לא מקבל רק כשיש בו משהו חריג".



"אנחנו לא מסכימים שהתיק נקי מבעיות ראייתיות אבל הנאשם חשב שיהיה נכון לשים קץ לפרשיות המשפטיות. גם הציבור אומר 'אינאף איז אינאף'. נגד אולמרט היו עוד שבע חקירות שנסגרו. רוב החקירות החלו כשהוא נושא בתפקיד ראש הממשלה, רובן נסגרו. כשמדובר בראש ממשלה לשעבר ואנחנו יודעים את תוצאות ההליכים, יש אינטרס ציבורי לסיים את הפרשה", אמר השופט.



"התביעה עשתה יפה", הוסיף נשיא בית משפט השלום בירושלים, "מי שסיכם איתנו על הסדר הטיעון הוא פרקליט המדינה, הוא זה שיכול להחליט. גם לכך צריכה להיות משמעות כי החלטה של בית המשפט לא לקבל את הסדר הטיעון זה יפגע בכבודה של הפרקליטות".



בסיום הדיון השופט ביקש לקבוע מועד לגזר הדין והציע את התאריך ביום שלפני הכניסה לכלא. אולמרט קם על רגליו ואמר: ״אולי עכשיו?״, אך הדיון נקבע ל-10 בפברואר. בהצהרה לתקשורת לאחר הדיון, אמרה עו"ד עו"ד בר מנחם: "הפרקליטות רואה בהודאה ולקיחת האחריות, כמו גם בעונש שהצענו היום לבית המשפט להטיל על הנאשם, בצירוף לעונשי המאסר שהוטלו עליו בשתי הפרשות האחרות, דרך נאותה לסיום רצף הפרשות שנוהלו כנגדו והעסיקו את מערכת המשפט ואת הציבור הישראלי במשך שנים ארוכות".



הסנגור איל רוזובסקי אמר לאחר הדיון: "אני לא חושב שבית המשפט השמיע ביקורת, בית המשפט בדרכו שואל שאלות ומקשה כדי לקבל בסופו של דבר החלטה מושכלת. אני מאמין שאחרי הטיעון שלנו ושל הפרקליטות בית המשפט יאמץ את הסדר הטיעון שנועד להביא קץ לפרשות אהוד אולמרט. אני חושב שיש שיקול ציבורי להביא את פרשיות אולמרט לסופן".