אחרי ההפתעות הרבות שזימנה סוגיית שחרורו המוקדם מהכלא של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, עולה השאלה האם מחר תהיה הכרעה. ועדת השחרורים של שרות בתי הסוהר צפויה להתכנס לכתיבת ההחלטה, האם לנכות שליש ממאסרו. ועדת השחרורים הייתה אמורה לפרסם את החלטתה כבר ביום ראשון האחרון, אולם ויכוח בין הצדדים בעניין חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, הובילה לשינוי לא צפוי ולדחיית ההחלטה.

בעוד מקורביו של קצב מנסים לשדר אופטימיות זהירה לגבי סיכויי שחרורו, קצב עצמו אינו אופטימי. על הפרק, מצד אחד חוות דעת של שרות בתי הסוהר, על התנהגותו הטובה של קצב בכלא וחוות דעת של מרכז בריאות הנפש של שרות בתי הסוהר, שקבעה כי המסוכנות הנשקפת מהנשיא השמיני של מדינת ישראל, והסיכוי שיחזור ויבצע עבירת מין דומה היא נמוכה יחסית. אלא שבצד השני נמצאת בפני הוועדה עמדתו של פרקליט המדינה, שי ניצן, לפיה קצב אינו אסיר הראוי לשחרור, בשל העובדה שמעולם לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה. בנוסף, מספר גורמים פנו לוועדת השחרורים בניסיון לשכנע את הוועדה שלא לשחרר את קצב, אולם הוועדה סירבה לשמוע את מי שלא נכללה בכתב האישום.

בלב הסוגיה שהביאה לעיכוב בהחלטה ניצבת ההחלטה של הרשות לשיקום האסיר, שלא לכלול את קצב בתכנית שיקום. לעמדת הרשות לשיקום האסיר בעניינו של כל אסיר המבקש שחרור מוקדם היא בעלת משקל כבד על החלטת ועדת השחרורים. הרשות התבקשה על ידי סנגוריו של קצב לשקול שנית את החלטתה, אולם זו החליטה שלא לשנות את עמדתה. זאת סוגיה שהצדדים חלוקים עליה ויתכן מאד שתעלה מחר לדיון בוועדת השחרורים.

ככלל, ועדת השחרורים התכוונה לקבל את החלטתה ללא נוכחותו של האסיר, ואכן ביום ראשון נפגשו חברי הוועדה בלשכת השופט, אולם מחר שוב תתקיים הוועדה בכלא מעשיהו. בראשות הוועדה עומד השופט בדימוס משה מיכליס. סביר להניח שאחד הצדדים לא יהיה מרוצה מההחלטה, ויוכל לערער עליה לבית המשפט המחוזי בלוד. אם תתקבל ההחלטה לשחררו, ייתכן שהחלטה זו תצטרך לעמוד גם במבחן בג"ץ. בכל מקרה, גם אם הוועדה תחליט לשחררו, קצב לא יוכל להשתחרר לפני סוף חודש אפריל, אז יסיים לרצות שני שליש - כארבע שנים וחצי - מעונשו.