"מדינת ישראל חייבת, חייבת, חייבת עוד מכון לרפואה משפטית", כך אמר היום (רביעי) ד"ר חן קוגל, ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר. "זה חשוב, כדי שתהיה אפשרות לקבל חוות דעת נוספת. ואני אומר זאת למרות שצעד כזה יחליש אות כוחי". ד"ר קוגל השתתף בפאנל שעסק בשאלה "האם הגיעה העת להחליף את המכון לרפואה משפטית", בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
 
קוגל הודה כי הוא ממתין בכיליון עיניים לדוח של השופטת בדימוס הילה גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה. הדוח צפוי להתפרסם בקרוב ולהצביע על הבעייתיות בקשר שבין התביעה לבין הגוף היחיד במדינה שמספק חוות שירותי רפואה משפטית ושלקוחותיו הם התביעה, אולם אמור להיות אובייקטיבי. פרסום הדו"ח מתעכב בשל מלחמה שמנהלת הפרקליטות נגד פרסומו ועתירה לבג"ץ שהגישו לאחרונה פרקליטים בנושא.
 
"אנו לא נמצאים בשורה אחת עם העולם המתקדם", המשיך ד"ר קוגל. "בשוויץ, לדוגמה, קיימים שישה מכונים לרפואה משפטית". "פניתי לשר הבריאות כדי לקדם פתיחת מכון נוסף", הוסיפה חברת הכנסת קרין אלהרר. קוגל השיב לה: "אני מעריך שבעוד חמש שנים יקום מכון נוסף. קיבלתי תקן להכשיר רופאים נוספים. הבעיה היא שקיים מחסור ברופאים שמעוניינים להתמחות ברפואה משפטית".


במהלך הדיון הוזכר המקרה של ד"ר מאיה רזניק פורמן, שסיפקה חוות דעת פרטית במשפט זדורוב, לפיה רצח הילדה תאיר ראדה בוצע בלהב משונן, מה שמנוגד לעמדת התביעה שהוצגה בבית המשפט על כך שזדורוב ביצע את הרצח בסכין יפנית. לאחר מכן ניסה פרקליט המדינה, שי ניצן, לטרפד את מינויה של פורמן לתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית. "אנחנו שבויים בקונספציה שלפיה המכון הוא חלק מרשויות האכיפה וחייבים להשתחרר מזה. פרשת רזניק פורמן היתה ביטוי לדימוי הזה", אמר ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי.

פרקליט המדינה שי ניצן. צילום: רויטרספרקליט המדינה שי ניצן. צילום: רויטרס

 

לזכות ההגנה


גם תחקיר "עובדה", שלפיו במכון נעשו שינויים בנתונים מדעיים ושיפוץ דוחות לטובת הפרקליטות לצורך השגת הרשעות בתיקים פליליים, עלה לדיון. "אם חוות דעת משתנה מבלי שיש לכך הצדקה מדעית, מדובר בשערורייה", אמר ד"ר קוגל. "במקרה כזה צריך לחקור". עורכת הדין ענת סבידור, המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, ציינה כי "יש בערך 700 נתיחות בשנה ואנחנו מדברים על מקרים בודדים. הדבר נבדק על ידי השופטת גרסטל והיועץ המשפטי לממשלה יצטרך להכריע, לפי תוצאות הבדיקה, האם יש מקום לפתוח בחקירה". סבידור הוסיפה כי "המצב היום שונה ממה שהיה לפני עשר שנים. לדוגמה, ב-2013 ניתנה הנחייה שנציג רשאי להיות נוכח בעת הנתיחה".
 
ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי, סיפק דוגמה לבעייתיות המובנית במצב הקיים. לפני כחודש וחצי דחה בית המשפט העליון את ערעורו של "האב המטלטל", שהורשע בהריגת בנו בן הארבעה חודשים, בפרשת התאומים. חוות הדעת של המכון הפתולוגי קבעה כי התינוק מת כתוצאה מטלטול. זאת בניגוד לחוות דעת פרטיות שהגישה המשפחה, שלפיהן התינוק, כמו אחותו התאומה, סבל מבעיה רפואית שהובילה למותו.
 
"השופטת דפנה ברק ארז ציינה בהחלטתה שקיימת בעיה בכך שנאשם לא יכול להוכיח את חפותו, בשל חוסר האיזון בין מערך המומחים מטעם התביעה אל מול ההגנה", ציין ספיר. ואכן, מחקרים מצביעים על כך ששופטים נוטים להעדיף את עמדתם של מומחים מטעם המדינה, על פני מומחים פרטיים בתשלום מטעם ההגנה. 
 
"כיום, לזכות ההגנה יש רק את פרופסור יהודה היס (שעובד היום במגזר הפרטי ומספק חוות דעת פתולוגיות, מ"ש), אלא אם הנאשמים יכולים להרשות לעצמם לפנות לקבלת חוות דעת מחו"ל", הוסיף קוגל. לדבריו, "זאת בעיה עמוקה בשיטת המשפט שלנו. יש ועדה שהוקמה על ידי שר הבריאות, אברהם ליצמן, שיושבת על המדוכה. אני מקווה שיגיעו שם למסקנה שיש להקים מכון נוסף. הסכנה היא בהרשעת חפים מפשע".