כיצד קרה שבני זוג שחיו יחד 18 שנה לא הוכרו כמי שחיו חיים משותפים? השניים לא נישאו והולידו יחד שלושה ילדים. לאחר שנפרדו קבע בית המשפט כי האישה לא זכאית לחלק מנכסיו של הגבר, שבמהלך שנות חייהם המשותפות נהג "להתחשבן" איתה על ההוצאות הקטנות ביותר. האישה אף חויבה בהוצאות משפט בסך 120 אלף שקלים.



עורכת הדין מורן סמון, מומחית בדיני משפחה, הסבירה לגבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" מדוע לדעתה פסק הדין הגיוני: "ידועים בציבור שבחרו לחיות יחד חיים משותפים מבלי להינשא, כדי שחייהם יוכרו כמשותפים, צריכה לחול עליהם הלכת השיתוף, כלומר הם צריכים לשתף בפועל. זה לא כמו זוגות נשואים שמעצם נישואיהם חלה עליהם הלכת השיתוף. במקרה הזה הם חיו לחלוטין בחוסר שיתוף. לבן הזוג היו נכסים נפרדים, חלק מהם אפילו לא היו רשומים על שמו. כל הסממנים החיצוניים הוכיחו שלא היה שיתוף כלכלי".





"ידועים בציבור צריכים לחיות בפועל בשיתוף"


"חשבונות הבנק היו נפרדים", ציין גזית, "ולא היו להם זכויות חתימה אחד בחשבון של השני", השלימה עו"ד סמון. "האיש נשא בהוצאות המשפחה, אבל לא לפני שהאישה הייתה מביאה בפניו לעיונו בכתב ידה את רשימת המצרכים שרכשה, וקיבלה ממנו החזר הוצאות. כך הם בחרו לחיות משך 18 שנה, בהתחשבנות 'על השקל'. לפני 6 שנים הם פנו לבית המשפט כדי שיאשר הסכם לפיו הם נפרדו. ההסכם כלל הסכמות בנוגע לרכוש ובנוגע למזונות - האיש התחייב לשאת במזונות ילדיו בסך 33 אלף שקלים, סכום מאוד מאוד יפה, וזה עד שהילד הצעיר יגיע לגיל 21. אני מניחה שהחלוקה הייתה כ-20 אלף לילדים וכ-10 אלפים לאישה. ואז הגבר משלם לאישה עשרת אלפים שקלים למשך עשר שנים".



"שנתיים וחצי לאחר מכן קמה האישה והחליטה שהיא רוצה לבטל את ההסכם כי היא רוצה שיתוף בנכסים", סיפרה עו"ד סמון, "ובית המשפט קבע בצדק שהיא לא הוכיחה את התביעה. בעבור זה שחיו יחד היא מקבל מזונות, אבל היא לא הוכיחה שיתוף. בניגוד לזוג נשוי, שהשיתוף חל מעצמם הנישואים, בידועים בציבור צריך להיות שיתוף בפועל. היא הייתה צריכה להוכיח חשבונות בנק משותפים או זכויות חתימה, או שיתוף בנכסים, בין אם מקרקעין או מטלטלין, כל רישום, כזה או אחר, שיעיד על השיתוף עצמו".



לדבריה, "ההתחשבנות שלהם 'על השקל' הביאה למצב שבית המשפט הבין שאין שיתוף. יותר מזה, השופט התייחס לכך שבני הזוג לא התחתנו, כשהאיש הוא זה שסירב להתחתן, והבחירה הזו שלא להינשא עשויה ללמד על אי כוונת שיתוף. כזכור, האישה ויתרה על הרכוש בהסכם, שאותו ביקשה לבטל, וזה כשלעצמו העלה את חמתו של בית המשפט. מומלץ לערוך הסכם חיים משותפים, שבו כל אחד מהצדדים יידע מה הזכויות ומה החובות שלו, במה יהיה שיתוף ובמה לא יהיה שיתוף, וכך יהיה הרבה יותר פשוט".



גבי גזית, רדיו ללא הפסקה 103FM, ימי א'-ה' 10:00.


 


עריכת תוכן 103FM: אסף נבו