נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, התעמתה היום (חמישי) בגלוי עם שרת המשפטים איילת שקד ושלחה לה מכתב בו כתבה בין היתר "הנחת אקדח על השולחן". זאת בעקבות הצהרתה של שקד כי היא מתכוונת לערוך שינוי בחקיקה, אשר יאפשר בחירת שופטים לבית המשפט העליון ברוב רגיל בוועדה לבחירת שופטים, ולא ברוב מיוחס כפי שנהוג כיום. השינוי עשוי להביא לבחירת שופטים חדשים, שלא יהיו מקובלים על שופטי העליון הנוכחיים, זאת מתוך כוונתה של השרה שקד למנות לעליון במהלך שנת 2017 ארבעה שופטים חדשים בעלי אופי שמרני. שר החינוך נפתלי בנט חיזק היום את השרה שקד, חברת מפלגתו, כשאמר: "המחוקקים יחוקקו, הממשלה תמשול והשופטים ישפטו".




שר המשפטים לשעבר דן מרידור התייחס לעימות בין נאור לשקד וכן לדברי בנט, בראיון לענת דוידוב וחגי גולן ב"רדיו ללא הפסקה 103FM": "אנחנו נמצאים בתוך מתקפה ענקית, חזקה וקשה נגד בית המשפט העליון, ערכיו, הכוח שלו ומה שהוא מייצג. לצערי אני שומע היום שר שאומר שנשיאת העליון פועלת כמו אויבי ישראל. הגענו לרמה כל כך נוראה ונמוכה ומסוכנת. הם מנסים להצר את צעדי בית המשפט, כדי ליצור משטר שבו הממשלה שולטת בלי שיגידו לה מה לעשות. שהרוב יכול לקבל החלטות, שבית המשפט לא יוכל לפסול. זה כיוון הפוך מהדמוקרטיה. הם אומרים 'אל תתערבו, זה לא עניינכם', כי הממשלה צריכה למשול. אני לא מקבל את זה. למשול אין משמעותו שלטון ללא מיצרים. תפקיד השופט הוא לבלום פעולות של הממשלה שפוגעות באזרחים. הצד הפוליטי כואב לי מאוד, כי תנועת 'הליכוד', שגדלתי בה והייתי מראשיה, תמיד הגנה על בית המשפט. מנחם בגין ז"ל עמד על זכותו של בית המשפט לפסול חוקים של הכנסת".



תוקף, דן מרידור. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
תוקף, דן מרידור. צילום: הדס פרוש, פלאש 90



"שיטת הממשל שלנו שונה לחלוטין ממה שתיאר שר החינוך", הסביר מרידור. "בשיטה שלנו לא כל רשות נפרדת, אלא לכל רשות יש תפקיד של איזון ובלימה של האחרות. בית המשפט לא יכול להחליט מה שהוא רוצה לפי האידיאולוגיה שלו, אבל תפקידו לדאוג ששרי הממשלה לא יחליטו מה שהם רוצים, אלא מה שהחוק מתיר להם להחליט. הממשלה לא נולדה עם סמכויות. החוק העניק לה סמכויות להחליט בנושאים שונים, תוך שמירה על זכויות אדם, זכויות מיעוט וכן הלאה. כשהממשלה פועלת בניגוד לחוק, לוקחת את סמכויותיה ומרחיבה אותן מעבר למה שהחוק מרשה, תפקיד בית המשפט בהגנה על הדמוקרטיה הוא להגיד לה 'עד כאן', ויש לכך עשרות דוגמאות", הוסיף.



"נאור מעולם לא חיפשה תקשורת ומריבות, צריך לשאול את עצמנו איך הגענו למצב הזה"


"הדיון (על שיטת הבחירה של שופטי העליון בוועדה למינוי שופטים) הוא לגיטימי ואפשר לנהל אותו, לא תוך כדי משא ומתן על מינוי ארבעה שופטים חדשים. זה הבדל עצום", טען מרידור. "טעות לחשוב שלשופטים יש 'בלוק חוסם' (בוועדה למינוי שופטים). בדרך כלל בוועדה אין רוב לפוליטיקאים. הרעיון הוא שלא יהיה 'בלוק חוסם' רק לקבוצה אחת וששום הצעה לא תתקבל אלא אם יגיעו להסכמה. אגב, גם לפני שינוי החקיקה תמיד היה ניסיון להגיע להסכמות. אני לא זוכר שמינו אדם (שופט עליון) בכוח, בהצבעה של קבוצה נגד קבוצה. זה כמעט אף פעם לא קרה, או אף פעם לא קרה", אמר.



"הרעיון להגיע למועמדים מוסכמים הוא חשוב, כי הוועדה היא לא מקרית, היא ועדה ייחודית, אין בעולם דברים כאלה", ציין מרידור. "היא ועדה מאוד מוצלחת במבנה שלה. יש תשעה חברים שמחליטים, לא איש אחד. יש בה שלושה שופטים מבית המשפט העליון, שני חברים מלשכת עורכי הדין, שני שרים, אחד מהם שר המשפטים, שהוא ראש הוועדה, ושני חברי כנסת, כשהיה מקובל שאחד מהם הוא מהאופוזיציה, שלא יהיה יותר מדי כוח לממשלה. לצערי זה נשבר לאחרונה, לקחו מישהו מהאופוזיציה מהצד השני, אבל לא משנה. זו ועדה שקיימת מקום המדינה ומאזנת את האינטרסים, ואף פעם לא נוצרה בעיה קשה. היו לפעמים מתחים בשאלה את מי למנות, אבל זה נפתר תמיד בצורה מכובדת, מנומסת והגיונית", הוסיף.



"אני מכיר את נשיאת העליון היטב. למדנו באותה הכיתה הרבה שנים, מכיתה א'", סיפר מרידור. "היא מאוד זהירה בהתבטאויות שלה ומעולם לא חיפשה תקשורת ומריבות. אנשים צריכים לשאול את עצמם איך הגענו לכך שמרים נאור כותבת מכתב כזה. אז תעצרו רגע. שנית, בית המשפט העליון והממשלה צריכים להמשיך לתפקד יחד, בוודאי. אם אפשר, בנימוס הדדי, לחפש את הדרכים המוסכמות ככל הניתן. במקומות של מחלוקת, אם לפי החוק בית המשפט קובע, הממשלה תקבל את דעתו. המאבק הזה הוא אפשרי. הכוחנות והביטויים הנוראים שנשמעו היום משרים על בית המשפט זה דבר שלא צריך להיות במדינה תרבותית ודמוקרטית. ראש הממשלה צריך לעצור את מחול השדים".



תוכניתה של ענת דוידוב, ימי א'-ה' בשעה 16:00, "רדיו ללא הפסקה 103FM"