בית הדין הצבאי אמנם הרשיע היום (רביעי) את החייל אלאור אזריה בהריגה, אולם ההכרעה המהדהדת והחד משמעית רחוקה מלהיות סוף הדרך עבור החייל היורה. כעת נשואות פניו, פני משפחתו, סנגוריו ופני מדינה שלמה - להמשך דרכו. מהן האפשרויות העומדות בפניו? מה המחיר שישלם על כך שלא לקח אחריות והביע חרטה על מעשיו? האם יוגש ערעור על ההרשעה? איזה עונש צפוי לו? מי יכול להמתיק את עונשו או לחון אותו ומה הסיכויים לכך?

"העונש המקסימלי בגין עבירת הריגה עומד על 20 שנות מאסר. לצד זאת, לא קיים בישראל עונש מינימום וגזר דינו של אזריה תלוי לחלוטין בשיקול הדעת של השופטים", מסביר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "השלב הבא יהיה דיון בטיעונים לעונש. צריך לזכור שהעונש הוא לא רק על המעשה – אלא גם על העושה. השופטים ייקחו בחשבון את נסיבות חייו, עברו הפלילי או היעדרו וכמובן את סוגיית לקיחת האחריות והבעת החרטה".

אזריה מגיע לבית הדין הצבאי בקריה. צילום: אבשלום ששוניאזריה מגיע לבית הדין הצבאי בקריה. צילום: אבשלום ששוני

לאורך משפטו, הקו שבו נקטה ההגנה היה הכחשה של העבירות שיוחסו לאזריה והטענה כי חש סכנה ולכן ירה. לדברי ד"ר פוקס, אי ההודאה לא אמור להביא להחמרה בעונשו, אך עלול שלא לפעול לטובתו. "זכותו של כל אדם לטעון שהוא חף מפשע כמובן, אבל בדרך כלל, אם הנאשם מודה ולוקח אחריות, יכול הדבר להוות שיקול לקולא - מה שלא יקרה, לאור ניהול ההגנה".

אלאור אזריה בבית הדין בקריה. צילום: אבשלום ששוניאלאור אזריה בבית הדין בקריה. צילום: אבשלום ששוני

בבואם לגזור את העונש, ישקלו השופטים תקדימים קודמים. תיק אזריה, על מאפייניו, חריג בנוף בית הדין הצבאי. לפני כחודשיים נגזר דינו של רב"ט פביו סה קמל, שהורשע בהריגה ובהדחה בחקירה, לאחר שפלט כדור מנשקו האישי וגרם למותה של חברתו, ויטל ברמש. הוא נידון ל-28 חודשי מאסר. דן וולטציאנו, ששיחק בנשק ופלט כדור שגרם למותו של חברו ליחידה, יניב פוזואריק, נידון ב-2010 לשלוש שנות מאסר.

באוגוסט 1991 נהרג קובי פוליקר, חייל בגבעתי, אחיינו של הזמר יהודה פוליקר, לאחר שחברו, אלון פייג, השליך עליו קסדה במהלך ויכוח. פייג הורשע בהריגה ונידון לשנה וחצי מאסר בפועל. אך כאמור, מקרה אזריה שונה ומוקדם עדיין להעריך האם עונשו יהיה דומה לזה של חיילים אחרים שהורשעו בהריגה. סנגוריו של אזריה כבר הודיעו כי יגישו ערעור על הרשעתו לבית הדין הצבאי לערעורים. על פי ד"ר פוקס, אם יורשע בשנית, תינתן לו האפשרות לפנות לבית המשפט העליון. "העליון יכול להתערב בהחלטה של בית הדין הצבאי, רק אם מההחלטה עולה שאלה משפטית עקרונית.

ד"ר עמיר פוקס. צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיהד"ר עמיר פוקס. צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

הדיבורים על חנינה - מוקדמים מידי

"אפשרות נוספת, אם כי חריגה, היא פנייה לבג"ץ, שיכול להפוך את פסק הדין רק במקרה שהגיע למסקנה שהשופטים הצבאיים חרגו מסמכותם. ניתן גם לפנות לבג"ץ, אשר יכול להפוך את החלטת בית הדין הצבאי רק אם הגיע למסקנה שהשופטים חרגו מסמכותם. מדובר בתסריטים לא סבירים". עוד בטרם יבש הדיו על הכרעת הדין, ולמעשה טרם הסתיים משפט אזריה, נשמעים בכנסת קולות הקוראים להעניק חנינה לחייל היורה שהם לא שלב ריאלי כרגע. לדברי ד"ר פוקס, "ככל שהתיק יסתיים בבית הדין ולא יעלה לערעור, יכול האלוף להמתיק את העונש. לאחר הרשעה בערעור, עוברת הסמכות להמתיק את העונש לרמטכ"ל, שיכול להחליט להפחית מחומרתו".

עם זאת, אמירתו של רב אלוף גדי אייזקוט ערב בהכרעת הדין, כי "גבר בן 18 שמתגייס לצבא הוא לא הילד של כולנו, הוא לוחם, שנדרש ממנו לחרף נפשו. אסור לנו להתבלבל", מספקות רמז לעמדתו של הרמטכ"ל לגבי מעשיו של אזריה, אך מוקדם מדי לקבוע אם יסכים להמתיק את עונשו, במידה שיידרש לכך. כמובן שגם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עשוי לקבל לפתחו את הסוגיה, שכן הוא הסמכות להענקת חנינה לעבריינים - גם כאשר מדובר בחיילים.

מקרה אזריה מעלה בזיכרון מקרה אחר, של קצין הצנחנים דניאל פינטו. פינטו הורשע כי במהלך מבצע ליטני בלבנון, רצח תושב מקומי, בו חשד כמחבל. הוא נידון ל-12 שנות מאסר, שהופחתו לשמונה על ידי הרכב בית הדין הצבאי לערעורים. הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, ניצל את סמכותו והמתיק את עונשו לשנתיים. בעקבות הפחתת שליש הוא שוחרר לאחר מספר שבועות. המקרה עורר סערה ציבורית בישראל של שנות ה-70. אך זה היה כעין וכאפס לעומת סערת אזריה, שצפויה להעסיק כנראה את הציבור הישראלי עוד זמן רב.