בג"ץ דן היום (רביעי) בחמש עתירות הנוגעות לחקירות הפליליות שבהן נקשר שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הרכב של שלושה שופטים, אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן וענת ברון, דנים במאוחד בעתירותיהם של התנועה לאיכות השלטון חבר הכנסת אראל מרגלית, הפעיל החברתי אלדד יניב. שני האחרונים צירפו לעתירתם כ-19 אלף חתימות של אזרחים, הקוראים לבית המשפט העליון להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה גם בפרשת כלי השיט – המכונה פרשה 3000. בתחילת הדיון רמזו השופטים כי מועד הגשת העתירות מוקדם מדי.



"החקירה נמשכת", אמר השופט פוגלמן לעותרים. "אם תהיה החלטה שתישא חן בעיניכם תהיו מרוצים ואם לא, תוכלו להעמיד אותה אז לביקורת שיפוטית. פוגלמן הוסיף כי "אי אפשר לעשות 'נתיחה שלאחר המוות' לחקירה בזמן שהיא מתנהלת. החקירה לא צריכה להיות חשופה לעיני הציבור ולא לעיני החשודים". השופטת ברון הוסיפה כי "כרגע הדברים הם בגדר ספקולציות בלבד, ככל שהחקירה תתקדם אם תרצו להעמיד אותה לביקורת שיפוטית. כרגע זה לא מוביל אותנו לשום מקום".



בפתח הישיבה התייחס השופט רובינשטיין לטענות לניגוד עניינים מצד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בטיפול בחשדות נגד מי שבעבר שימש מזכיר ממשלתו. השופט חזר על טענת המדינה, כי מענה לטענות בעניין ניתן במסגרת החלטת בג"ץ שאישרה את מינויו לתפקיד היועץ. רובינשטיין פנה לבא כוחם של יניב וח"כ מרגלית, עורך הדין יובל יועז, ואמר: "ידוע שהחלטות בעניינים כאלה לא מתקבלות על ידי אדם אחד שיושב ספון בחדרו.



"אני הייתי יועץ משפטי לממשלה", הזכיר השופט רובינשטיין, "זה לא תפקיד שבו בגלל שהיועץ אוהב או שונא את פלוני הוא סוגר או פותח בחקירה. יש צוותים שלמים, יש משטרה ופרקליטות, כל אלה יושבים ושוברים את הראש על החקירות האלה. יכולים להיות חילוקי דעות, אבל להניח שמישהו מטאטא מתחת לשטיח ואין מי שפוצה פה ומצפצף במציאות הישראלית שאנו חיים בה, זו פשוט לא המציאות".



צוללת, ארכיון. צילום: דובר צה"לצוללת, ארכיון. צילום: דובר צה"ל



צעד חריג



כזכור, לפני תשעה ימים הודיע פרקליט המדינה, שי ניצן, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להורות על מעבר מבדיקה לחקירה בפרשה. זאת לאחר שבמשטרה עלה חשד סביר נגד חלק מהמעורבים בפרשה לביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית. בצעד חריג ציין ניצן בהודעתו כי "על פי ממצאי הבדיקה עד כה, ראש הממשלה איננו בין החשודים בפרשה".



ההודעה הצטרפה לבדיקות שהפכו לחקירות גם בפרשות 1000 ו-2000, שם עדיין מוגדר נתניהו כחשוד. הצעד הזה ייתר את החלקים בעתירות שהוגשו לבג"ץ וקראו להפוך את הבדיקות לחקירות. אך העותרים ביקשו מבית המשפט להורות ליועץ לפרט גם את הודעתו מה-2 בינואר, לפיה נתניהו נחקר באזהרה כחשוד בפרשות אלה, אך בעניינים אחרים ששמו נקשר בהם, אין עילה לחקירה.



מנגד, טענה המדינה, באמצעות הפרקליטות, כי העתירות הן חלק מהקמפיין התקשורתי שמנהלים העותרים במטרה להפעיל לחץ על רשויות אכיפת החוק לקבל החלטות. עוד נטען בתגובת המדינה לעתירה כי מאז הוגשו העתירות, חלו התפתחויות אשר שינו את המצב העובדתי, ובפרט המעבר משלב הבדיקה לפתיחה בחקירות פליליות בשלוש הפרשות, וכי החקירה טרם הסתיימה.