וסילנקו וקיסלב היו בני זוג לפני כ-20 שנים לערך. לאחר מכן נפרדו, אולם המשיכו להתגורר יחד בדירתם השכורה בשכונת ארמון הנציב, ולנהל משק בית משותף. לאורך השנים ניהל קיסלב מערכת יחסים זוגית עם אישה אחרת, בידיעת וסילנקו, אולם מעולם לא עזב את הנאשמת ואת דירתם, בשל דאגתו הרבה לזוגתו לשעבר. הוא אף עזר לה כלכלית ונפשית, וייתכן כי זה היה הרקע לוויכוח ביניהם - שהוביל למותו.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, בעת ששהו בדירתם ב-12 באפריל, התגלע ויכוח בין השניים. בשלב מסוים, החלה וסילנקו להכות את קיסלב בגופו, בפניו ובראשו מספר פעמים רב, בחפצים קהים, אשר טיבם אינו ידוע, עד שנפל על הרצפה. גם בהיותו שרוע על הרצפה, ללא תזוזה ובעודו חי, המשיכה הנאשמת להכות אותו בראשו.
בהמשך ניקתה וסילנקו את כתמי הדם הרבים וכן הפשיטה את קיסלב וכיבסה את בגדיו, אשר היו מגואלים בדם, תוך שהיא מותירה את המנוח ערום על רצפת הסלון בדירה. לאחר מכן ארזה בתיק ובשקית פריטים אישיים רבים של קיסלב וזרקה אותם בפח הזבל העירוני הסמוך לדירתם, כדי להעלים ראיות מזירת הרצח.
למחרת, בשעות הבוקר, עזבה הנאשמת את הדירה ויצאה לעבודתה, תוך שהיא מותירה את קיסלב על רצפת הסלון בדירה ואינה מזעיקה עזרה. על פי בדיקות פתולוגיות, ייתכן שבשלב זה עדיין היה בחיים וניתן היה להצילו. בשעות הצהריים היא שבה לדירה, אולם רק בשעות הערב, ולאחר שחבריו של קיסלב החלו לחפשו, הודיעה למשטרה על כי המנוח מת בדירה.