אחרי שהמשא ומתן בין הפרקליטות לבין יצחק אברג'יל, לקראת הסדר טיעון, עלה על שרטון, החלה היום (שלישי) עדותו של עד המדינה בפרשה 512, משפטם של בכירי עולם הפשע בישראל. מדובר במי שהיה עד לא מכבר בין שורות הארגון והיום מתייצב מול אחד מהעבריינים המסוכנים במדינה ומעיד כיצד נטל לכאורה חלק באירועי רצח, אלימות, ייבוא סמים ועוד. מולו, באולם המיוחד שנבנה עבור תיק הדגל של המשטרה והפרקליטות במלחמתן בפשיעה המאורגנת, מאחורי זכוכית משוריינת, ישבו, מלבד יצחק אברג'יל, הנאשמים הנוספים, ביניהם אחיו, מאיר אברג'יל, צחק אברג'יל, אבי רוחן, מוטי חסין ו-14 נאשמים נוספים.



העד סיפר על היכרותו עם אברג'יל ועל השיחות ביניהם תחת השפעת אקסטות. לדבריו, האקסטות פותחות את הלב ואת את הדמיונות. התובע, עו"ד וייס התנגד לדבריו, בטענה שהוא לא מומחה לאקסטות ולא יכול להגיד מה זה עושה. בתגובה, הציע לו העד לנסות בעצמו.  



העד סיפר עוד, כי בתחילה פליקס אבוטבול רצח את אחיו יעקב וניסה להפליל את משפחת ג'רושי כדי ליצור ריב איתם, והעריך זאת משום שהרצח בוצע באמצעות אקדח וידוע שהג'רושים נוהגים להשתמש ברובה. "היום אני יודע זה שהג'רושים אכן רצחו את יעקב אבוטבול".



מה אתה יודע על הרצח של פליקס? שאלה הסנגורית את עד המדינה. "קראתי בתקשורת שהוא נרצח בפראג. בגלל שידעתי שיצחק מדבר עליו אני חשבתי שאולי הוא רצח. יומיים שלושה אחר כך באתי ליצחק לערד. היה שם עמית טייב, שאמר לי שיצחק הלך ועוד מעט יבוא. שאלתי אותו 'נו, רצחו את פליקס?'. ענה: 'כן, מקווה שאין לי טביעת אצבע על האופניים'. כל יום היו גונבים להם אופניים שם בפראג והוא היה גונב אופניים.  הייתי המום שהוא שיתף אותי ברצח".
"ואז יצחק עושה לי בצחוק תנועה של אקדח ביד ואומר לי: 'רואה, ככה מפרקים היום. עם אופניים". כולנו צחקנו. יצאתי משם התחושה דמי שעשה את פליקס זה עמית טייב. לפני זה לא חשבתי שעמית יכול לרצוח, אבל יצחק יכול יכול לקחת אינסטלטור להפוך אותו לרוצח".

על נשאלה איך הרגיש שלא שיתפו אותו בתוכנית, ענה העד כי "אצל יצחק זה לא חדש. יישבו עשרה אנשים והוא ישלח שניים לרצוח פה ושניים לרצוח מישהו אחר. ואלה לא ידעו על אלה. אחרי הרצח של פליקס ידענו שאנחנו בחזית עם האבוטבולים. ידענו שצריך לרצוח את פליקס".

הרצח הראשון

אחרי כמה ימים אומר לי יצחק 'יש בחור שגר לידך בקריית מלאכי, פרי. צריך לעשות אותו. הוא עוזר לאבוטבולים. הוא מביא להם שחקנים לקזינו. נשקים'". לדברי עד המדינה זאת היתה הפעם הראשונה ביצחק מבקש ממנו לרצוח. "אני אשקר אם אגיד שזה לא גרם לי להרגיש טוב".

יש לי חבר, מושיקו. שאלתי אותו אם הוא יעזור לי לרצוח את פרי בשביל יצחק. אמר אין בעיה. התחלנו להתארגן לרצח. היינו צריכים אופנוע. אקדחים היו לנו. ידענו שיש לו אופנוע ים חדש והוא יורד לים באשדוד כי אין שם פקחים ומשטרה. את האינפורמציה קיבלתי ממושיקו וגם יצחק אמר את זה. היינו אמורים לרצוח אותו בים". 
 
"נתתי למושיקו 5000-4000 שקל לאופנועים. קסדות ואקדחים היו לנו. אז היינו מוכנים להכל. נסענו עם האוטו הפרטי שלנו לים באשדוד. התוכנית היתה לראות אותו בים, להביא את האופנוע ולרצוח אותו כשהוא יוצא מהים. באחד הימים שסיירנו שם, ראינו אותו. מושיקו זיהה אותו. אני לא הכרתי אותו. הלכנו להביא את האופנוע. שמנו אותו בשכונה י"א".
 
מאיפה היה לכם אקדחים?
"לכל אחד יש אקדחים, בטח במלחמה. לכל אחד בארגון יש אקדחים ונשקים". אחר הצהריים ראינו אותו בים. נסענו להביא את האופנוע. מי נוהג ומי רוצח לא היה משנה לי באותו רגע, מי נוהג ומי רוצח לא משנה לי. סגרנו שאני נוהג והוא רוצח. הגענו וראינו שהוא באוטו עם אנשים. מושיקו אמר שהוא הנהג. החלטנו שנרצח אותו בצומת עד הלום ברמזור".
 
"אחרי כמה ימים ראיתי את יצחק. נשיקות וחיבוקים. היה מבסוט שיש עוד תמונה בעיתון. יצחק לא היה יוצא מהבית בלי לראות עיתון לראות אם כתבו עליו, אם יש טוקבקים".
 
מה לגבי תגמול?, נשאל העד, וענה: "לא היה שום תגמול. ברגע שמבקשים משהו ליצחק, כולנו היינו שמחים לעשות. יצחק לא מתגמל על כל דבר. יצחק נותן הרגשה שכולנו יחד בכסף. תמיד כולנו היינו נהנים מהארגון".

"הבנתי שאין לי ברירה ואני חייב לבחור צד"

לאחר מכן סיפר איך הפך לעד מדינה: "באותו זמן אף אחד לא היה עצור על פרי. אני לא נעצרתי עליו. ואז נכנס העד הרביעי, הרצל, והטיח בי דברים על המטען ביהודה הלוי והבנתי שאין לי ברירה. שאני צריך לבחור צד. אמרתי ליוני קצין החקירות שאני רוצה לדבר".
 
לדבריו, "42 שנה הייתי עבריין. חודשיים קודם שתקתי בחקירה. בעולם העברייני לא מלמדים אותך להיות עד מדינה. אני לא התנהלתי טוב".
 
"כשיוני אמר לי על פרי לא התכוונתי להגיד שאני אחראי. אחרי שהתקדמנו להסכם, שיתפתי כל מה שידעתי גם על פרי. בהתחלה הסתרתי שאני רצחתי את פרי ואמרתי שלמה ואזנה כי הוא כבר היה מת. נהרג בפיצוץ. אני גם ככה עצור על שלוש רציחות, אז לשתף בעוד רצח?".
 
"כשראיתי שאני מתקדם להסכם אז שיתפתי גם על מקרים נוספים. אמרתי שאם אני בא לנקות אני מנקה הכל. כשהבנתי שאני חותם אמרתי הכל אמרתי על הרצח, כולל מי היה איתי. מושיקו הוא חבר שלי מאשדוד. מאז שהגעתי לעיר המשפחה שלו עם המשפחה שלי יחד. יש לו 13 ילדים קטנים ולא רציתי לסבך לו את החיים בזמן שלא ידעתי אם יש לי או אין לי הסכם. כשידעתי שיש לי הסכם פתחתי הכל".

אין מספיק מקום. פינו את יושבי האולם. צילום: ורד ברללאין מספיק מקום. פינו את יושבי האולם. צילום: ורד ברלל


מואשמים שניסו לרצוח את זאב רוזנשטיין

במוקד המשפט קיומו לכאורה של ארגון פשיעה בינלאומי, שפעל בישראל ובמדינות שונות בעולם, בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית, החל משנת 2002 ועד לשנת 2006. כתב האישום מתבסס בעיקר על עד המדינה ונטען בו כי בראש הארגון עמד יצחק אברג'יל וכי הארגון הורכב מקבוצות עברייניות שונות, אשר ביצעו פעילות עצמאית, לצד פעילות לקידום הארגון ומטרותיו. הארגון הפעיל מערך לוגיסטי בינלאומי, לייבוא וייצוא כמויות עצומות של סמים מסוג קוקאין ו-MDMA.



האישומים החמורים ביותר נוגעים לשני ניסיונות החיסול. על פי כתב האישום, בשנת 2002 הכריז הארגון על סכסוך עם העבריין זאב רוזנשטיין, בני משפחת אוחנה וכן פליקס ואסי אבוטבול, על רקע מאבקי כוח ושליטה וחשדו של אברג'יל, כי המשפחות היריבות אחראיות לרצח אחיו, יעקב אברג'יל.



מכתב האישום עולה כי הסכסוך הפך עקוב מדם, כאשר חברי הארגון ניסו לרצוח את רוזנשטיין. ב-11 בנובמבר 2003 החריד פיצוץ עז את צומת הרחובות אלנבי ויהודה הלוי בתל אביב, סמוך לרוזנשטיין. באירוע נרצחו נפתלי מגד, רחמים צרויה ומשה מזרחי ונפצעו 51 אנשים. חמישה חודשים קודם לכן התפוצצה מכונית תופת סמוך למשרדו של רוזנשטיין בכיכר "פלומר" (גני התערוכה הישנים), שפצעה אותו ואת מאבטחיו.



לאחרונה התקיימו, כאמור, מגעים בין הפרקליטות לבין סנגורו של אברג'יל, עורך הדין שמשון וייס, להסדר טיעון, לפיו הוא יודה ברצח וירצה כמה עשורים מאחורי סורג ובריח. מצד אחד, מדובר בעונש כבד, מצד שני, אברג'יל בן ה-47 יודע כי מדובר במאסר אשר יאפשר לו, ככל הנראה, להשתחרר יום אחד מהכלא, בניגוד לעונש שיוטל עליו אם יורשע בשורת העבירות הרבות המיוחסות לו. אולם המשא ומתן קרס כאמור - והמשפט נמשך.