עדותו של עד המדינה בפרשה 512 נמשכה היום (חמישי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מי שנחשב עד לא מכבר יד ימינו של העבריין יצחק אברג'יל הזכיר היום, בפעם הראשונה, אירוע שטלטל לפני שנים רבות את עולם הפשע הישראלי והותיר את חותמו עד עצם היום הזה – רצח פליקס אבוטבול בפראג שבצ'כיה בשנת 2002. לדברי העד, הרוצח התוודה בפניו שביצע את המעשה. "עד שלא שמעתי את השם פליקס מיצחק אברג'יל לא הכרתי אותו", סיפר על דוכן העדים. "בתקשורת שמעתי שרצחו אותו בפראג. זה שיצחק יזיין אותו זה היה ידוע. אחרי שיעקב נרצח הייתי נפגש די הרבה עם יצחק". 



למרות שהרצח לא פוענח עד היום ואינו מופיע בכתב האישום, הוא מיוחס למשפחה היריבה למשפחת אבוטבול – משפחת אברג'יל. היריבות בין המשפחות החלה על רקע מאבקי כוח ושליטה בעולם העברייני וחשדו של יצחק אברג'יל כי משפחת אבוטבול חברה למשפחות נוספות נגד הארגון, והם אחראים לרצח אחיו, יעקב אברג'יל.



"באחד הימים הגעתי אל הבית של יצחק כשהוא לא היה", שחזר העד, שסיפר כי "היה שם אדם בשם ע'. אמרתי לו על פליקס, 'פירקו אותו'. הוא ענה לי 'אני פירקתי. אני מפחד שלא תהיה לי תביעת אצבע באופניים' (המתנקש בפליקס אבוטבול היה רכוב על אופניים, מ"ש). לא האמנתי שהוא משתף אותי בדבר הזה. לא נהוג לדבר על מי עשה. ידעתי שהוא רצח את פליקס. יצחק חזר אחרי שעה וחצי אם ואמר 'ראית? עם אופניים מפרקים היום'. צחקנו כולנו ובזה נגמר הסיפור. עד היום אני יודע שהרצח לא פוענח".



 העבריין אבי רוחן מובא למעצר. גם הוא חשוד במעורבות במעורבות ניסיונות חיסול. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90
העבריין אבי רוחן מובא למעצר. גם הוא חשוד במעורבות במעורבות ניסיונות חיסול. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90



כמו כן, העד השיב לשאלות החקירה הנגדית של סנגורו של יצחק אברג'יל, עורך הדין שמשון וייס מהסנגוריה הציבורית. מדובר ברצף ארוך של ישיבות, שבהן מעיד, באופן נדיר, מי שהיה עמוק בשורות אחד מארגוני הפשיעה המתוחכמים שידעה המדינה.



הדיונים התקיימו באולם מיוחד שנבנה בקומת המרתף של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקירותיו זכוכית משוריינת, מלא עד אפס מקום ב-18 הנאשמים, שישובים גם הם מאחורי זכוכית, בסוללת עורכי דינם, בבני משפחותיהם ובסקרנים. במוקד המשפט קיומו לכאורה של ארגון פשיעה בינלאומי, שפעל בישראל ובמדינות שונות בעולם, בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית, החל משנת 2002 ועד לשנת 2006.



כזכור, כתב האישום מתבסס בעיקר על עד המדינה ונטען בו כי בראש הארגון עמד יצחק אברג'יל וכי הארגון הורכב מקבוצות עברייניות שונות, אשר ביצעו פעילות עצמאית, לצד פעילות לקידום הארגון ומטרותיו. הארגון הפעיל מערך לוגיסטי בינלאומי, לייבוא וייצוא כמויות עצומות של סמים מסוג קוקאין ו-MDMA.



מלבד אברג'יל נאשמים גם אחיו, מאיר אברג'יל, אבי רוחן, מוטי חסין ו-14 נוספים. האישומים החמורים ביותר נוגעים לשני ניסיונות החיסול. על פי כתב האישום, בשנת 2002 הכריז הארגון על סכסוך עם העבריין זאב רוזנשטיין, בני משפחת אוחנה וכן פליקס ואסי אבוטבול, על רקע מאבקי כוח ושליטה וחשדו של אברג'יל, כי המשפחות היריבות אחראיות לרצח אחיו, יעקב אברג'יל.



מכתב האישום עולה כי הסכסוך הפך עקוב מדם, כאשר חברי הארגון ניסו לרצוח את רוזנשטיין. ב-11 בנובמבר 2003 החריד פיצוץ עז את צומת הרחובות אלנבי ויהודה הלוי בתל אביב, סמוך לרוזנשטיין. באירוע נרצחו נפתלי מגד, רחמים צרויה ומשה מזרחי ונפצעו 51 אנשים. חמישה חודשים קודם לכן התפוצצה מכונית תופת סמוך למשרדו של רוזנשטיין בכיכר "פלומר" (גני התערוכה הישנים), שפצעה אותו ואת מאבטחיו.