תביעת הרשלנות שהגישה קורין גלילי, שאמה הוכתה למוות בידי נתין סודני בדרום תל אביב לפני שבע שנים, נדחתה על ידי בית המשפט, אך גלילי אינה מוצאת מנוח ומחכה בימים אלה לתוצאות הערעור שהגישה.

בשיר אלפדל, מסתנן סודני, היה "פצצה מתקתקת" כשהסתובב שיכור ונהג באלימות ברחובות תל אביב. שוטרים שהוזעקו לטפל בקטטה שבה היה מעורב עזבו את המקום מבלי לעצור אותו ומבלי לבדוק את מסמכיו, פעולה שהייתה מגלה כי הוא שוהה במקום באופן בלתי חוקי. אם היו עושים זאת - נראה שהיה נמנע מלהכות למוות, שעה לאחר מכן, את אסתר גלילי, ניצולת שואה בת 68.

לאחרונה קבע בית משפט השלום בתל אביב כי השוטרים לא התרשלו וכי לא יכולים היו לדעת עד כמה אלפדל מסוכן. השופטת דחתה את תביעת הנזיקין שהגישה בתה של גלילי, שטענה שמשטרת ישראל אשמה באי־מניעת פשע. "אם השוטרים היו פועלים אחרת, הרצח של אמא שלי היה נמנע", היא אומרת ל"מעריב־השבוע".

בתביעה נטען כי "היותו מסתנן סודני אלים ושיכור, באזור מועד לפורענות, הטילה על השוטרים חובת זהירות, שאותה הפרו". מנגד, טענה המשטרה כי השוטרים לא היו עדים לאלימות מצד אלפדל, וכי "אין להסיק על מסוכנותו של אדם רק בשל השתייכותו לאוכלוסיה מסוימת".




הפגנת תושבי דרום תל אביב, ארכיון. צילום: אבשלום ששוניהפגנת תושבי דרום תל אביב, ארכיון. צילום: אבשלום ששוני

השופטת יעל הניג קיבלה את גרסת המשטרה. "בהיעדר יסוד סביר לחשד באלימות, אין בעצם המסוכנות כדי להקים עילות מעצר או עיכוב או בירור זהות", כתבה בפסק הדין. עוד ציינה השופטת כי "בדיעבד התברר שאלפדל היה 'פצצה מתקתקת', אך התובעות לא הוכיחו שהשוטרים ידעו או שהיה עליהם לדעת על כך בזמן אמת".

גלילי מתקשה לקבל את פסק הדין. "לא מדובר היה בשיכור ששוכב על הכביש, אלא באדם שנוהג באלימות. השוטרים גילו אדישות וזלזול. אפילו דוח על האירוע לא כתבו", היא אומרת בזעם. "הם לא הפעילו שיקול דעת סביר. כל בר דעת יכול לדעת שהמצב שמחייב זהירות. אם רק היו בודקים את הניירות שלו, היה נמנע הרצח של אמא שלי. אם המקרה היה מתרחש בצפון תל אביב, האם גם אז השוטרים לא היו בודקים אותו?"