חוסיין אבו חדיר, אביו של מוחמד אבו חדיר, היה נסער לאחר החלטת בית המשפט העליון, שלא להרוס את בתיהם של המפגעים שחטפו ושרפו חיים את בנו המנוח. "ציפינו להחלטה זו מלכתחילה, ורק רצינו להראות את ישראל במערומיה, כמדינה גזענית ונאצית", אמר האב השכול ל"מעריב אונליין" בזעם רב. "זוהי המתנה של בית המשפט העליון בישראל, יומיים לאחר יום השנה להצתת בני בחיים. מדובר בכיבוש שמתייחס ליהודים בצורה אחת, ולערבים פלסטינים בצורה אחרת".

האב הוסיף, כי "נתניהו טען כי מדובר בקבוצה קטנה ושולית, ואם פשע כזה יישנה בעתיד, אז תהיה החלטה לגופו של עניין. מדובר בנאצים חדשים שמתגוררים על אדמות הפלסטינים בהתנחלות אדם, ונתניהו שיקר בפני בית המשפט. שכן, הראינו לבית המשפט 50 מקרי רצח על רקע גזעני בידיים ישראליות. לצערי, ממשלת המתנחלים הגזענית הראתה שהישראלי מוגן, ובתנאי שהוא ירצח פלסטיני".

מוחמד אבו חדיר. צילום: ארגון בצלם
מוחמד אבו חדיר. צילום: ארגון בצלם

חוסיין אבו חדיר חשף, כי בכוונת המשפחה לפנות לבית הדין הפלילי בהאג, כדי שידון בפרשת הרצח של בנו. "אנחנו מכינים את התיק, כדי לפנות לבית הדין הפלילי בהאג", אמר. "אנחנו נתבע את ממשלת ישראל, את מי שהצית למוות את בננו מוחמד, ואת משטרת ישראל שלא פעלה כראוי כדי לתפוס את הרוצחים לפני, במהלך ואחרי הרצח של השהיד מוחמד".

שופטי העליון דחו את העתירה להרוס את הבתים כמו שהורסים בתי מחבלים ערבים במיוחד בשל "השיהוי הניכר שחל בין מעשה הרצח הנתעב לבין הגשתה". השופט הפורש אליקים רובינשטיין כתב בהחלטתו כי "תכליתה של הסמכות המוקנית למפקד הצבאי מכוח תקנה 119 היא הרתעתית, צופה פני עתיד, ולא עונשית, המבקשת לגמול על אירועים שקרו בעבר". 

רובינשטיין, שלדעתו מצטרפים השופטים ניל הנדל וצבי זילברטל, כותב כי "הטרור היהודי, תודה לאל, מצומצם בהיקפו על-פי טיעוני המדינה, בעוד הטרור הפלסטיני רחב בהרבה בהיקפו", אך מוסיף כי "הריסתו או אטימתו של בית מחבל יהודי, אשר תביא להצלת חיים, ולו של אדם אחד, מצדיקה את השימוש בתקנה". עם זאת, במקרה של הרוצחים יוסף בן דוד ושני הקטינים, הוא קובע כי בתיהם יישארו על טילם. 

"אמנם, אף לגופו של עניין דומה שההחלטה במקרה דנא אינה חורגת מגדרי המידתיות ואינה נגועה בחוסר סבירות", כותב רובינשטיין. "ואולם, נחזור ונטעים – כוחה של תקנה 119 יפה הן ביחס למחבלים ערבים והן ביחס למחבלים יהודים, הכל בהתאם לנסיבות הזמן והמקום, ולאמות המידה שנקבעו בפסיקה ביחס להפעלתה. טרם חתימה, מייחלים אנו כי יתמו חטאים מן הארץ, וכי כבר בעתיד הקרוב לא יוצרך השימוש בתקנה 119 כלפי מי מבני ארצנו, יהודים וערבים כאחד".