האם אנורקסיה נרבוזה היא מחלת נפש? זאת הסוגיה שבה הכריע אתמול (שלישי) בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט ציון קפאח קבע כי צעירה בת 19, הסובלת מהפרעת האכילה הקשה ושוקלת כ-32 ק"ג, לוקה במחלת נפש, ולכן דחה את ערעורה על החלטת ועדה פסיכיאטרית מחוזית וקבע כי ניתן להחזיקה באשפוז כפוי. "אני ער לקושי שבתיוג המערערת כחולה במחלת נפש, ולא בלב קל אישרתי את המשך אשפוזה בכפייה", כתב בפסק הדין. "האשפוז הכפוי צריך לשמש כמוצא אחרון. אלא שהוא הכרח בל יגונה כאשר מדובר במצב קיצון של מטופלת הסובלת מאנורקסיה חמורה, מסרבת לטיפול רצוני, ומצויה בסכנת חיים".
פסיכיאטרים בעולם חלוקים בשאלה האם אנורקסיה היא מחלת נפש או הפרעה נפשית. במדריך לאבחון פסיכיאטרי, ה-DSM, היא מוגדרת כהפרעה נפשית ובעניין זה מציין השופט קפאח בהחלטתו כי "המדריך לא נועד להוות אסמכתא משפטית. הקביעה בדבר קיומה של מחלת נפש מסורה להכרעת בית המשפט". הקריטריונים לאשפוז כפוי קבועים בחוק טיפול בחולי נפש, והם כוללים את הלוקים במחלות נפש בלבד, ולא בהפרעות נפשיות. כך, אנורקסיה בשלביה הראשונים אינה מוגדרת כ"מחלת נפש" ולכן לא ניתן לאשפז בכפייה חולים במצב זה.
העותרת לוקה באנורקסיה מגיל תשע. היא אושפזה מספר רב של פעמים. לאחרונה, אושפזה באשפוז כפוי עקב הפרעת אכילה קשה הגורמת למצב מסכן חיים. היא ערערה על ההחלטה לאשפזה בכפיה ולפני כחודש נערך דיון, במרכזו עמדה שאלה משפטית עקרונית - האם אנורקסיה נרבוזה הנה בגדר מחלת נפש, וכפועל יוצא האם ניתן לאשפז את הלוקה במחלה זו באשפוז פסיכיאטרי כפוי מכוח החוק.
השופט קפאח סקר בהחלטתו את מצבה הקשה של העותרת וכתב כי "תסמינים הקשים והחמורים של הפרעת המערערת הוליכו אותה אל עבר פי תהום והיא מצויה בסכנת חיים. בהתחשב בעוצמת התסמינים כפי שתוארה לעיל, ברור כי המערערת לוקה בשיפוט מציאות פגום, כי היא סובלת מתפיסת גוף מעוותת, וכי היא אינה משכילה להבין את חומרת מצבה ואת הסכנה הנשקפת לחייה כתוצאה מהתנהגותה. באלה יש לראות תכנים פסיכוטיים ברורים. בנסיבות אלה, ראיתי לקבוע כי ההפרעה ממנה סובלת המערערת עולה כדי מחלת נפש"