"ביבי וליברמן, תפסיקו לפזול לשמאל! קחו אחריות על גוש עציון! עוצרים את ההשתלטות הפלסטינית על אדמות המדינה". במילים אלו נפתח קמפיין הרשת שמנהלים תושבי המאחז שדה בעז, בצפון גוש עציון, נגד פינוי ארבעה בתים שאותם הקימו לפני כחודש במרחק כמה מאות מטרים מערבית למאחז המקורי. היום אמורה המדינה לתת את תשובתה לבג”ץ שהגישו תושבי הכפר אל־ח’ד’ר בדרישה לפינוי הבתים, בטענה שהללו הוקמו על אדמות פרטיות. תושבי המאחז טוענים כי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף פולי מרדכי, ושר הביטחון אביגדור ליברמן גוררים רגליים במכוון ונמנעים מהסדרה של השטח, ואף קוראים לראש הממשלה להתערב.

“לליברמן יש הסכם עם האמריקאים שכל בנייה חדשה מורידים, ואת הישנה משאירים”, טוען גידי קלמן, דובר שדה בעז, “ולכן הוא נמנע מלהסדיר את הקרקע ולאפשר לנו להרחיב את ההתיישבות”.

מהיכן אתה יודע על ההסדר הזה?

“שמעתי את זה מיותר ממקור אחד. זה הסכם שהוא הגיע אליו באחד המפגשים שלו עם האמריקאים”.

מאחז שדה בעז מונה כיום 34 משפחות, חלקן דתיות וחלקן חילוניות. במאחז, שהוקם בשנת 2002 כשלוחה של ההתנחלות נווה דניאל ומשתרע על פני 22 דונם, מתגוררים 110 ילדים. לאחר עשר שנים, בשנת 2012, הוציא המאחז שלוחה מערבית, שפונתה בהוראת בג”ץ. “לפני חמש שנים, כדי לבנות את היישוב החדש, עברנו בתום לב דרך אדמות פרטיות”, מסביר קלמן. “בג”ץ הורה לנו לפנות ופינינו. אבל אז גם קיבלנו הבטחה משר הביטחון דאז (משה בוגי יעלון - ר”ע) שיעשה סקר קרקע. כלומר, שיבדוק את מעמד הקרקעות באזור”.

מה קרה מאז?

“חיכינו חמש שנים, שלחנו מכתבים והבנו שלא התעסקו עם הדבר הזה. לפני כחודש גילינו שמשרד הביטחון כן ערך בירור, והתוצאות היו טובות מבחינתנו. כלומר שאין מחלוקת על כך שמיקום הבתים הנוכחי אינו שייך לאדמות פרטיות, וגם הדרך שמובילה אליו אינה עוברת דרך אדמות פרטיות”.

מדוע משרד הביטחון אינו מפרסם את תוצאות הבירור?

“הסיבה היא פוליטית. אם יוציא את הסקר לאור, הוא יצטרך להסביר לימנים מדוע הוא לא נותן אישור לבנות, ואם ייתן אישור לבנות, הוא יצטרך לתת הסבר לאמריקאים. אנחנו היום יודעים שיש בידי משרד הביטחון כבר כ־32 סקרי קרקע גמורים הנוגעים לאדמות ביהודה ושומרון, ואפשר לומר אם הן אדמות פרטיות או אדמות מדינה, והם אינם מפורסמים מסיבות פוליטיות”.

יש טענה שארבעת הבתים של המאחז החדש כלל אינם מאוישים במשפחות, וזו סתם פיקציה.

“זה לא נכון. יש שם משפחות שקנו את הבתים וגרות בהם. כל ארבעת הבתים מחוברים לצורך קבלת חשמל ומים לשדה בעז”.

מה תהיה תגובתכם אם בג”ץ יכריע לפנות את המאחז?

“אנחנו לא חבורת מטורללים ששונאים את המדינה. כולנו עושים מילואים. לא תמצאי בינינו מישהו שיגנה או ירים יד על חייל או שוטר, וגם לא על פקח שיביא לנו צו הריסה. אבל אני יכול להבטיח שאם יהרסו לנו את הבתים, אנחנו נבנה שוב. אנחנו נחושים לא לוותר.

“אנחנו מחפשים לקבל יחס שווה לפלסטינים. הבתים שלנו זה חלק קטן. אנחנו רואים כסף אירופי שעושה מסביבנו השתלטות על שטחים רבים בשביל לחנוק התנחלויות באמצעות טרסות ומבנים חקלאיים, בעוד שיש כאן אלפי דונמים של אדמות שיכולות לפתור את מצוקת הדיור בישראל”.

כל האדמות שאתה מדבר עליהן הן לא באמת אדמות מדינה מבחינה משפטית. מדובר בשטחים כבושים.

“אני מדבר על גוש עציון. זה אזור שגם לפי חלק לא מבוטל של השמאלנים אמור להישאר בכל הסכם בידי מדינת ישראל. זה חלק מגושי ההתיישבות”.

ארגון "בצלם" לא קשור לעתירה שהוגשה בבג”ץ. מדוע הם מוזכרים בסרטון שלכם?

“'בצלם' לא צריכים להיות קשורים לפה ספציפית. יש אידיאולוגיה מסוימת שהם חלק ממנה אשר מפעילה לחצים. בסרטון רצינו להראות בעיקר שאין פה שוויון בפני החוק. הפלישות של ערבים לאדמות שהסטטוס שלהן אינו ברור, ואשר נעשות במימון אירופי, הן פי 500”.

“חומה ומגדל לפלסטינים"

תושבי שדה בעז מקבלים רוח גבית מתנועת “ישראל שלי” שהוקמה על ידי נפתלי בנט ואיילת שקד ב־2010 במטרה לעודד את הציבור לאקטיביזם. “אנחנו מוחים על אוזלת היד של הממשלה. הרי מתיישבי שדה בעז הקפידו לא לגעת באדמה פרטית ולא לעבור על החלטת בג"ץ משנת 2012”, אומרת יו”ר "ישראל שלי", שרה העצני כהן. “הם הזיזו את המאחז הקודם ובנו כביש עוקף על מנת שלא לעבור בקרקע פרטית".

הנושא לא זוכה לכותרות רבות.

“מדובר במשפחות עובדות שבנוסף לדאגה לפרנסה ולתשלום חובות, צריכות עכשיו גם לנהל מאבק ציבורי”.

נגד מי הטענה שלכם?

“הטרוניה היא לא לבג”ץ ולא לארגון שמאל, אלא לממשלה. לא ברור לי מדוע לא מפרסמים את תוצאות הסקר”.

זו ממשלת ימין. קצת מוזר שאתם צריכים לדחוק בהם בנושאי התיישבות. את שרת המשפטים צריך לשכנע?

“ממשלה זה לא משחק בגולות. אנחנו מפעילים לחצים. אני לא עונה בשם איילת שקד. צריך לזכור שהיום זה לא בידיים של איילת שקד, אלא בידי שר הביטחון, למרות שברור שיש כאן סוגיה משפטית. אנחנו יודעים להרים מחאות גם נגד הממשלה שלנו”.

המאחז שדה בעז. צילום: מירי צחי

אולי שר הביטחון נמנע כי הוא רוצה לשמור אופציה של פתרון שתי מדינות לשני עמים?

“יש סיבה לכך שבאנו ליהודה ושומרון. זו האדמה שלנו. זו הסיבה שלא הלכנו לאוגנדה. לא יהיה פתרון לשתי מדינות לשני עמים. יש כאן בין 100 ל־150 אלף איש מחוץ לגושי ההתנחלויות. זה לא מוסרי לפנותם, וזה גם בלתי אפשרי. בינתיים הערבים הם אלה שתופסים קרקעות במימון אירופי כי הם במאבק על כל שעל. יש כאן יד מכוונת של האיחוד האירופי. ממשלת ישראל עומדת מולו חסרת אונים בעוד הוא מממן כאן חומה ומגדל לפלסטינים.

“לא ברורה לי התנהגותו של שר הביטחון", מוסיפה העצני כהן. "נכון ליישב את המקום לא כמו גנבים בלילה ולא באופן בלתי חוקי. מדובר על מקום שהוא במרחק יריקה ורבע מירושלים, ויש לו חשיבות אסטרטגית. מדובר על רכס ששולט על כביש 60, שהוא ציר מרכזי בין גוש עציון לירושלים ועל כביש עוקף חוסאן”.

“לא שטח הפקר"

"על אדמות שדה בעז, שיושבות על שטחי בור סלעיים, מעולם לא הכריזו כעל אדמות מדינה", טוען פעיל השמאל דרור אטקס, שחוקר את מדיניות האדמות בגדה המערבית זה שנים, ואף מעורב בבג"ץ האחרון שהגישו תושבי הכפר אל־ח'ד'ר. "בכלל, רק חמישית מיישובי גוש עציון יושבת על אדמות שנקנו על ידי יהודים אי שם בשנות ה־30".

לא מדובר על אדמות ששייכותן אינה ברורה?

"אדמות אל־ח'ד'ר עברו תהליך של הסדר מקרקעין על ידי הירדנים לפני מלחמת ששת הימים. ההסדר קבע שחלקה X שייכת לאדם Y. באל־ח'ד'ר הסדר המקרקעין אמנם הסתיים, אבל הייתה חסרה חתימה של פקיד ירדני. הירדנים לא הספיקו לחתום לפני המלחמה. כשישראל התחילה להשתלט על הקרקעות בגדה באופן שיטתי בתחילת שנות ה־80, היא התייחסה לאדמות אל־ח'ד'ר כאל אדמות לא מוסדרות".


הטענה של המתנחלים היא שהמאחז החדש לא הוקם על אדמות פרטיות.

"זה לא נכון. מדובר במאחז שיושב על אדמות פרטיות, וגם הדרך אליו עוברת דרך אדמות פרטיות. העניין הוא שבמקרים רבים הפלסטינים נאלצים להזניח את אדמותיהם ממכיוון שהמאחזים שבונים המתנחלים יושבים על צומתי דרכים שחוסמים את הגעתם מהכפר לחלקות החקלאיות שלהם. זה בעצם מה שקורה עכשיו וקרה גם בפינוי ב־2012.

"המונח 'אדמת מדינה' הוא מניפולציה. הרי לא מדובר באמת באדמה ששייכת למדינה. זו פיקציה משפטית. לא מדובר בשטח מדינת ישראל. אין לקרקעות שמחוץ לקווי 67' מעמד מדיני. גם המונח 'אדמת סקר', אדמה שהבעלות עליה נבדקת, עובר כל פעם מתיחה. המתנחלים קובעים מראש את תוצאות הסקר. הם קודם מתיישבים, ואז גוררים את המדינה. בעצם מדובר על קרקע שלא הייתה מעובדת במשך שנים רבות. זה לא הופך אותה לשטח הפקר".

המתנחלים טוענים שיש בשטחים אכיפה סלקטיבית.

"חשוב לזכור שישראל מקצה אדמות בשטחים כמעט אך ורק למתנחלים. ושוב, אנחנו מדברים כאן על שטחי כיבוש. גם השטחים שמוכרזים כשטחים ציבוריים, הם בעצם שטחים שלא שייכים למדינת ישראל ובוודאי שלא למתנחלים".


מה להערכתך יקרה עכשיו?

"העניין עבר למגרש הפוליטי. למעשה המתנחלים הגישו בג"ץ נגדי כדי למשוך זמן. הוצא להם צו ביניים. זה אפשר להם ליצור פיקציה של התיישבות בבתים וגם ליצור לחץ פוליטי. מה עוד שהם תופסים את ראש הממשלה בתקופה חלשה, ולכן סביר להניח שהמדינה תאפשר להם להתנחל במאחז".

הם טוענים שמשפחות אכן גרות בבתים.

"אני יודע בוודאות שלפחות משפחה אחת עברה לשם רק בשבוע האחרון".

ממשרד הביטחון לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.