פרקליט המדינה שי ניצן, טוען כי החוק הצרפתי, הקובע שלא ניתן לחקור ראש ממשלה במהלך כהונתו, יפגע במדינה, בכבודה ובמעמדה. בנוסף, טוען ניצן, זה רק יגביר את ערעור אמון הציבור במנהיג. את הדברים כתב הבוקר (שני) פרקליט המדינה בטור מיוחד לפרויקט "929", בו התייחס לפסוק כ"ה בפרק ב' בספר משלי, בו נאמר כי "כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר". 



בתוך כך, על פי דיווח בגלי צה"ל, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מביע גם הוא את מורת רוחו מהחוק המדובר. "התוצאה שאליה מובילה הצעת החוק קשה ביותר ואין לקבלה. הסדר כזה שאין בו גמישות ואיזון פוגע קשות באינטרס של שלטון החוק, אמון הציבור והשוויון בפני החוק, ועל כן מדובר בהסדר קשה שאין לאמצו", כתב מנדלבליט בחוות דעת שהגיש.



"התוצאה של הצעת החוק קשה". נתניהו. צילום: מרק ישראל סלם



היועץ המשפטי לממשלה הוסיף כי "ההצעה משקפת לכאורה עמדה, שלפיה אין לסמוך על רשויות החקירה ועל היועמ"ש לממשלה שימנעו, במסגרת שיקול הדעת הניתן להם כיום, מפתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה בעניין לא משמעותי".



לדברי פרקליט המדינה ניצן, ישנה גישה הגורסת כי מפאת "כבודם" של מלכים ומנהיגים אחרים (שרים, ח"כים, רבנים, וכדומה), אל לנו לחקור יותר מדי אם עולה חשד נגדם, כדי שלא ייפגע אמון הציבור בהם. טענה זו עלתה למשל בפרשת הנשיא קצב, עת נטען מפי גורמים שונים, כי חקירתו של הנשיא בחשדות לביצוע עבירות מין, תבזה לא רק אותו אלא גם את המדינה שאותה הוא מייצג. 



לדעת פרקליט המדינה, מדובר בגישה מוטעית לחלוטין. "מתן אפשרות לנשיא מכהן, או לכל מנהיג אחר, להמשיך בכהונתו תוך התעלמות מחשדות פליליים ממשיים שעלו נגדו, הוא-הוא שיפגע במדינה, בכבודה ובמעמדה - והוא גם שיפגע בכבודו ובמעמדו של איש הציבור". 



לדבריו, המשך הכהונה יהא תחת "חשרת עננים". "אמון הציבור במנהיג כזה יתערער וילך והשמועות לגביו תלכנה ותגברנה. את התקשורת אי אפשר יהיה לחסום, ולפיכך ילכו ויתפרסמו בה עדויות מחשידות נגדו, שאותן איש לא יברר, כביכול, כדי לא לפגוע בכבודו. אך ללא ספק הדבר דווקא יפגע בכבודו, במעמדו ובאמון הציבור בו".



פרקליט המדינה שי ניצן. צילום: רויטרס



"יתרה מזו, אם החשד נגד איש ציבור הוא כי את מעשיו עשה בשותפות עם אחרים, הרי שאת מעשי האחרים רשויות החוק תבררנה, וצעד זה רק יגביר את ערעור אמון הציבור במנהיג, שחלקו במעשים, לא יתברר. לכך יש להוסיף את הפגיעה הקשה בעקרון השוויון בפני החוק, שהינו עקרון יסוד בשיטתנו", כותב ניצן.



לסיכום כתב פרקליט המדינה כי "מן העבר השני, חקירה יעילה של חשדות, מביאה לעתים להפרכתם (כפי שקרה לא אחת בשנים האחרונות). ואילו אם יימצא כי המנהיג חטא, בוודאי אין הוא ראוי להמשיך להנהיג את הציבור. לפיכך, בעיני, המסקנה ברורה. כבוד מלכים – חקור דבר!"



"גם אם הוא פרקליט המדינה, בסוף הוא רק פקיד"



ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), יוזם הצעת החוק, אמר בתגובה לדברי שי ניצן על החוק הצרפתי: "גם אם הוא פרקליט המדינה, בסוף הוא רק פקיד. אם יש לו השגות על החוק, שיבוא לוועדה בכנסת שתדון בהצעה ויציג שם את עמדתו. לשאול את שי ניצן זה כמו לשאול את החתול ששומר על השמנת. הוא אחראי על כל החקירות. כמו שאני לא אומר לשי ניצן מהי דעתי על חקירות שהוא מנהל, שלא יגיד לי מה דעתו על חוקים שאני מקדם. זה לא התפקיד שלו. יש פה ערבוב תחומים. זו לא הדרך ועל התוכן וודאי שאני לא מסכים איתו. למצב הנוכחי בישראל אין אח ורע בעולם כולו".



יו"ר הכנסת אדלשטיין אמר בתגובה לחוות הדעת שכתב מנדלבליט כי "אם ה"חוק הצרפתי" היה אישי לא היה לו מקום; ארבעה ראשי ממשלה מצאו עצמם בחדרי חקירות אבל לא בכל מקרה היה כתב אישום". לדברי אדלשטיין,  "לא יכול להיות מצב שאם משפטן בכיר תוקף הצעת חוק צריך לגנוז אותו - יש להתייחס ברצינות להצעה".