פרקליטות המדינה לא מוותרת על האפשרות להחמיר את עונשו של סגן המפכ"ל לשעבר, ניצב בדימוס ניסים מור. היום (ראשון) הגישה המדינה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה, ברוב דעות, את ערעור המדינה להחמרת עונשו של מור. שופט דעת המיעוט קבע כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר את העונש. פרקליטות המדינה ציינה בבקשתה כי סוגיית העונש שהוטל על מור מעלה שאלה משפטית-ציבורית כללית, שעניינה נורמת הענישה ההולמת עובדי ציבור המנצלים את תפקידם ואת מעמדם, ומפרים את אמון הציבור על ידי ערוב בין עבודתם לבין מאווייהם המיניים וניצול עובדות הכפופות להם לשם כך.
מור, כזכור, הודה והורשע בבית משפט השלום, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בשלוש פרשות, ועבירת הטרדה מינית בפרשה אחת. על פי כתב האישום רקם מור, קשרים אינטימיים עם שלוש שוטרות שהיו כפופות לו בעקיפין. תוך יצירת קשר עם השוטרות הציג בפניהן מור מצגים לפיהם בכוחו לסייע להן בפתרון קשייהן המקצועיים בארגון על מנת ליצור תנאים שיאפשרו לו לקיים עימן קשר אינטימי. עוד נטען כי מור יצר קשרים אלו ותחזק אותם בניגוד לכללים, תוך ניצול תלותן המובנית של השוטרות בו בשל מעמדו ותפקידו במשטרה. בשל נסיבות אלו, מרחב התמרון של השוטרות היה מוגבל והן חששו לדחות את פניותיו.
על מור הושת עונש של ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, 400 שעות לתועלת הציבור, פיצויים בסך 30,000 שקלים שנפסקו לטובת שלוש נפגעות העבירה וצו מבחן למשך שנה.
בערעור, שהוגש באמצעות סגנית מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד נעמי גרנות, טוענת פרקליטות המדינה כי העונש שהוטל על מור חוטא לתופעה הקשה האמורה ולמסר הציבורי הנדרש בהקשרה. לטעמה של פרקליטות המדינה, דעת המיעוט בבית המשפט המחוזי קבעה קביעות נכוחות, שעל בית המשפט העליון לאמצן. פרקליטות המדינה סבורה כי סוגיה זו דורשת את התערבותו של בית המשפט, שטרם אמר את דברו בהקשר הנדון, כדי שמערכת המשפט תתרום את חלקה למאבק החברתי הכולל בתופעה החברתית הקשה, ולצורך תיקון המסר המוטעה המועבר בעונש הקיים לנפגעות העבירה, לנפגעות עבירה פוטנציאליות, לשוטרות ישראל, לשוטרי ישראל, לעובדי ציבור באשר הם, לציבור בכללו. מסר נכון נדרש אף לצורך שיקום אמון הציבור במשטרה.
"מעמדו הרם של המשיב בתוך המשטרה וטיבם של מעשיו שלובים כאמור מניה וביה בהקשר חברתי-ציבורי", נכתב בבקשת הערעור. "המענה העונשי על מעשיו מהווה אפוא דרך חשובה ומשמעותית להוקעת התופעה החברתית הפגומה כל כך שמתגלה במעשים אלו – תופעה תדירה למדי, הפוגעת במכלול של ערכים חברתיים-ציבוריים חשובים ובסיסיים ובאפשרות הבסיסית לנהל מערכות יחסים מקצועיות, מכבדות ותקינות. מענה בלתי הולם – כמו זה שניתן על ידי בית משפט השלום ודעת הרוב בבית המשפט המחוזי - פוגע אפוא באופן אנוש בהוקעת התופעה החברתית הקשה הזו".
"כיוון שבענייננו מדובר כאמור בבעל התפקיד השני במעמדו בהיררכיית המשטרה, ישנה חשיבות ציבורית יתרה בגינוי המלא של המעשים. לגינוי כזה עשויה להיות השלכה מיטיבה שתחלחל אל כל שדרת הניהול של המשטרה - ואף מעבר לגבולות המשטרה - על נורמות הניהול וההתנהלות הבסיסיים במקומות העבודה בכלל ובשירות הציבורי בפרט".