פסיקה תקדימית בתחום דיני המשפחה וזכויות הלהט"בים. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה החליט לתת צו הורות פסיקתי לבת זוג של אשה הנמצאת בהריון מתרומת זרע אנונימית. לפי פסק הדין, אם ייולד יילוד חי, ייקבע כי שתיהן הוריו של התינוק מרגע לידתו.

בנות הזוג עתרו לבית המשפט בדרישה כי יכיר בשתיהן כהוריו של הילד מיד עם לידתו. אולם היועץ המשפטי לממשלה התנגד לדרישה מסיבות רבות, ובין היתר הוא טען כי כל עוד לא נולד הקטין אין לתת צו הורות פסיקתי כיוון שצו הורות הניתן לפני הלידה אין עיגון בפסיקה והוא מנוגד לפסיקה ולחקיקה.

אולם השופטת הילה גורביץ שינפלד דחתה את עמדת היועמ"ש. היא כותבת כי אמנם אין לעובר זכויות או חובות על פי החוק טרם לידתו, אך כאן הדיון איננו על זכות הקטין להורה אלא על זכות האדם להיות הורה, שהינה אחת מזכויות היסוד של האדם.

השופטת כתבה בהחלטתה כי טובת הילד היא שייוולד לתוך תא משפחתי של שני הורים ולא שיצטרכו להתחיל את התהליך רק לאחר לידתו. לדבריה "מתן צו טרם הלידה מאיין את הפער שעלול להתקיים למן הלידה ועד ההכרה בהורות ומונע אי ודאות משפטית באשר למעמדו של הורה שאינו ביולוגי או הורה שטרם נרשמה הורותו".

השופטת שינפלד כותבת עוד, כי מתן צו הורות טרם הלידה "יוצר בסיס הורות שווה, המהווה גורם חוסן לקטין ולתא המשפחתי כולו. לאור כל זאת דחתה השופטת את עמדת היועמ"ש וקבעה כי מחובתה להשוות את מעמדן של בנות הזוג למעמדם של הורים אחרים הזכאים עם יציאתם מחדר הלידה להירשם כהורים לילוד.