הפרקליטות החליטה להסיר את התנגדותה לשחרורו המוקדם של האסיר יונתן היילו והוא צפוי להשתחרר מהכלא כבר ביום שני הבא, בתום דיון שיתקיים במסגרת ועדת השחרורים שליד בתי הסוהר, כך נודע ל"מעריב אונליין". הועבר מסר לפרקליטו של היילו, עו"ד אלון אייזנברג, לפיו ההתנגדות לשחרור המוקדם צפויה להיות מוסרת. את ההחלטה קיבל פרקליט המדינה שי ניצן שבחן את חוות הדעת של גורמי המקצוע בשירות בתי הסוהר (שב"ס).
 
עניינו של האסיר יעלה לדיון ובניגוד לפעמים הקודמות, הפעם הפרקליטות תסכים, באישורו של פרקליט המדינה ניצן, לשחרורו המיידי של היילו. הוא אמור להשתחרר מהכלא כבר באותו יום. עורך הדין מסר ל"מעריב אונליין": "לחשוב שאם הפרקליטות הייתה מנצחת יונתן  היילו היה נמק בכלא למאסר עולם-אין מאושר ממני שהוא משתחרר אל חיים חדשים".
 
כזכור, בדיונים הקודמים בוועדה, הפרקליטות הציגה התנגדות נחרצת לשחרור, וזאת תוך שהיא מציינת כי היא מחזיקה בחוות דעת של גורמי המקצוע בשירות בתי הסוהר. מהמסמכים עולה כי היילו לא השתתף בהליכי טיפול בכלא ולא עבר סדנאות נדרשות, ולכן "היה מסוכן ולא ראוי לשחרור". לאחרונה, התקבלו חוות דעת שונות בתכלית לגבי היילו, ומהן עולה שהוא השתתף בקבוצות טיפוליות ומשתף פעולה עם גורמי המקצוע, ולפיכך הוא גם יעבור הליך שיקומי מחוץ לכלא. החומרים הללו הונחו בידיו של פרקליט המדינה, שכאמור נתן את הגושפנקא הסופית לשחרר את היילו.

עו"ד אלון אייזנברג. צילום: הילה אייזנברג

היילו הורשע בהריגת גבר שאנס אותו ונדון ל-20 שנות מאסר. בערעור האחרון שהוגש לפני כארבעה חודשים נכתב כי "במשך שנה תמימה (שבה היה עצור) היילו עבר מסכת ייסורים אשר הגיעה לקצה גבול הסבל האנושי. שנה שלמה שבה הוא נאלץ להילחם במערכת שבחרה לא להאמין לו שעבר מסכת התעללות מינית וכי הוא קורבן בפני עצמו - עונש כבד לכשעצמו ועינוי ללא סוף". 

 
עוד נכתב בערעור כי גורמי שב"ס, שהוא מרצה תחתם עונש מאסר כבר יותר משמונה שנים, מעולם לא טיפלו בו כנפגע עבירת מין ועבירת אלימות באמצעות גורם טיפולי פסיכולוגי או פסיכיאטרי. לא הוצעה לו עזרה נפשית מסוג זה, והוא נותר מתפורר כולו מהטראומה מאחורי הסורגים לבדו.
 
עוד צוין כי לפני אירוע ההריגה עבר היילו במשך שנים ארוכות מסכת התעללות פיזית ונפשית ע"י ילדי השכונה שבה התגורר, בעידוד והובלת המנוח. במסגרת התעללות זו הוא אף נדקר, אולם בחר שלא להגיב באלימות, ורק אירועי המין הנוראיים, שאליהם הצטרפה התעללות ממושכת מצד המנוח, הביאו אותו לנקודת רתיחה. כמו כן, צוין כי הוא  ביקש להשתתף בכל קבוצה טיפולית קיימת שממנה יוכל לצבור כלים שיעזרו להליך שיקומו, ו"תפס בשתי ידיו" כל הליך שיקומי שהוצע לו. הודגש כי מסוכנותו, שפחתה לאורך שירותו בבית המאסר, אינה כלפי הציבור אלא היא ספציפית כלפי המנוח, או אחר, שיתעלל, יתעמר ויבצע בו עבירות מין - כלומר, מסוכנות נקודתית.