לפרקליט המדינה שי ניצן נמאס מההתעלמות של משרדי הממשלה השונים מפניות של מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה. לפיכך, הנחה ניצן את אנשי הפרקליטות שאם משרדי ממשלה מתרשלים או מזלזלים בהעברת החומר, יש לציין זאת בפירוש בתגובת הפרקליטות לבג"ץ, ולכתוב כי הם נאלצים לבקש ארכה מכיוון שהגורמים הרלוונטיים במשרד הממשלתי שהיו אמורים להעביר את החומר, לא ביצעו את מלאכתם.
מדי שנה מוגשות כ־3,000 עתירות לבג"ץ נגד המדינה, אשר מיוצגת על ידי פרקליטות המדינה. השופטים המקבלים את העתירות מבקשים את תגובת נציגי הפרקליטות לטענות, ואלה פונה ליועצים המשפטיים של המשרד הממשלתי הרלוונטי בשאלה ובבקשת הבהרות על מנת שיוכלו לייצגו בבג"ץ. אולם פעמים רבות מדי משרדי הממשלה מעבירים מידע חלקי במקרה הטוב, או לא מעבירים כלל את המידע במקרה הפחות טוב. התנהלות זו מכריחה את הפרקליטות לבקש מהשופטים ארכה למתן תשובה. פעמים רבות הפרקליטים נאלצים להתחנן בפני השופטים להעניק להם חמש ארכות בזו אחר זו, ואף יותר מכך, וזוכים לגערות מבג"ץ על הסחבת שכלל איננה תלויה בהם.
התנהלות זו גורמת לעומס רב על מחלקת הבג"צים ועל שופטי העליון ופוגעת במגישי העתירות, שנאלצים להמתין חודשים בשל דחיות חוזרות ונשנות עד לקבלת תשובת המדינה. על רקע זה פרסם ניצן את ההנחיה החדשה שלו, המשנה את המדיניות של מחלקת בג"צים, במטרה להכריח את משרדי הממשלה להתייעל ולהתייחס ברצינות לפניות הפרקליטות לעתירות. הסיבה הרשמית היא רצון להעביר תמונה מלאה בפני בית המשפט על אודות העילה המבוקשת, על מנת שיכריע אם להיענות לה. אולם מעבר לכך, מקווים בפרקליטות כי פרסום הסיבה יניע את המשרד הממשלתי ואנשיו לשמור על מנהל תקין ולהתייחס ברצינות לפניות של הפרקליטות.
יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שניצן משתמש בטכניקה כזו. כאשר נכנס לתפקידו כפרקליט המדינה בסוף שנת 2013, לא פחות מ־1,200 תיקי חקירה שכבו למעלה משנתיים בפרקליטות בלי שהתקבלה החלטה אם להגיש כתב אישום נגד החשוד. ניצן החליט להיאבק בתופעה וקבע כי פרקליטי המחוזות יצטרכו לתת לו דין וחשבון ולקבל את אישורו על כל תיק שהטיפול בו נמשך למעלה משנתיים. ואכן מאז ירד דרמטית מספר התיקים הממתינים להכרעה יותר משנתיים, והוא עומד כיום על 141 בלבד. לטענת הפרקליטות, רק 39 מתוכם מעוכבים מסיבות התלויות בה.