נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, המליץ לפרקליט המדינה שי ניצן לנקוט צעדים מינהליים נגד עו"ד דפנה אברמוביץ', תובעת בפרקליטות המדינה שהעלימה מידע מבית המשפט ומהנאשם וכך הובילה בסופו של דבר לזיכויו. במקרה הנידון, גבר החשוד בעבירות פדופיליה ומעשים מגונים בשתי ילדות בנות 6 זוכה מחמת הספק. הנציב רוזן קבע כי התנהלות לא תקינה של התובעת מטעם הפרקליטות הובילה בסופו של דבר לזיכויו של הנאשם. בין היתר, התובעת לא ציינה שבעקבות שיחה שקיימה עם חוקרת ילדים על עדות שגבתה מקורבן העבירה, חל שינוי מהותי בעמדתה של החוקרת.

אברמוביץ' העלימה מידע קריטי להליך המשפטי מבית המשפט ומהסנגור ואף הצהירה הצהרה לא נכונה בפני השופט משה דרורי. דרורי החליט להעביר את פסק הדין לבחינתו של נציב התלונות רוזן, ובתום הבדיקה שביצע מצא כמה וכמה פגמים בהתנהלותה והמליץ בפני פרקליט המדינה לנקוט נגדה צעדים מינהליים.

במהלך המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים התברר כי חוקרת הילדים שגבתה עדות מאחת מקורבנות עבירות המין כתבה תחילה בחוות דעתה כי היא מתקשה להעריך את מהימנות דברי המתלוננת, אולם לאחר שיחה עם "גורם בפרקליטות" שינתה החוקרת את חוות הדעת וכתבה כי היא מעריכה שהילדה הייתה קורבן לניצול מיני.

כשהשופט ביקש לדעת מיהו אותו גורם עלום שם מהפרקליטות, התובעת אברמוביץ' ציינה כי אינה יודעת על כך דבר. אולם לקראת סיום המשפט, כשנתיים לאחר מכן, הודיעה אברמוביץ' לבית המשפט כי מצאה בניירותיה מסמך שנכתב על ידה המתעד שיחה שלה עצמה עם חוקרת הילדים. לטענתה, דבר השיחה פרח מזיכרונה. בעקבות זאת הגיע השופט למסקנה כי הקשר בין הפרקליטה לבין חוקרת הילדים הוא שהוביל לשינוי חוות דעתה של חוקרת הילדים, ובסופו של ההליך החליט לזכות את הנאשם.

"התובעת נמנעה מלציין בפני בית המשפט, פעם אחר פעם, שלא מדובר באלמוני פלמוני, אלא כי זו היא ששוחחה עם חוקרת הילדים", כתב השופט רוזן. "אפשר לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה כפי שנהגה התובעת לנוכח שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, וכך גם לסנגור, שהנושא של השינוי בחוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו".

לאור הדברים, בצעד חריג מאוד הוצא צו שיפוטי המשמיט מהכרעת הדין את שמה של הפרקליטה האחראית למחדל, במסגרת הסכמות בין הפרקליטות לבין סנגורו של הנאשם בתיק.



מהפרקליטות נמסר כי "עם קבלת פסק הדין בפרקליטות המחוז, נערך הליך הפקת לקחים, בראשות פרקליט המחוז, אשר כלל לימוד יסודי של פסק הדין, לרבות הביקורת שהופנתה בו כלפי הפרקליטה; התקיימה פגישה עם גורם בכיר במשרד הרווחה האחראי על חקירות ילדים; הודגשה לפרקליטים חשיבות תיעוד מסמכים ותיוקם כראוי. הליך זה התקיים בשיתוף מלא עם הפרקליטה, ובסיומו הופקו הלקחים וחודדו תובנות לגבי התנהלות עתידית".

עוד נמסר כי "נבקש להדגיש כי אין חולק על כך ששתי חוות הדעת של חוקרת הילדים, הראשונה והשנייה היו בפני הסנגור במסגרת חומרי החקירה שנמסרו לעיונו, וכן בפני ביהמ"ש  בעת עדותה של חוקרת הילדים, וכן העובדה כי השינוי בין שתי חוות הדעת נעשה  לאחר שיחה שהתקיימה עם גורם בפרקליטות. ביקורת הנציב נגעה לשאלות שהפנה ביהמ"ש לפרקליטה באשר לזהות הפרקליט שקיים את הקשר עם חוקרת הילדים.  עוד יש להביא בחשבון כי הפרקליטה בעצמה, בשלב הסיכומים לאחר שאיתרה את התכתובת בינה לבין חוקרת הילדים, הודיעה על כך לבית המשפט. בניגוד למשתמע, חרף הליקויים שבהתנהלות הפרקליטות, לא מהם נבע זיכויו של הנאשם".