פרטים חדשים נחשפים בפרשת ההתכתבות של השופטת רונית פוזננסקי־כץ עם החוקר ערן שחם־שביט לפני דיונים בתיק 4000, המכונה "פרשת המסרונים".

ל"מעריב־השבוע" נודע מגורמים הבקיאים בפרשה כי טרם כתיבת פסק הדין של בית הדין המשמעתי לשופטים והדחתה של השופטת, שלחו עורכי דינה של פוזננסקי־כץ הצעה פשרה למגישת הקובלנה, שרת המשפטים איילת שקד. ההצעה הגיעה בעקבות טענת ראש הרכב בית הדין המשמעתי ונשיא בית משפט העליון (בדימוס) אשר גרוניס כי אין בסמכותו לגזור עונש של שנת השעיה אשר הוסכם על הצדדים, אלא רק לנזוף בשופטת או להדיחה.

עקב כך פנתה השופטת פוזננסקי־כץ בהצעה שלפיה השעייתה משיפוט על ידי הנשיאה חיות תוארך למשך שנה, ובתמורה לכך תמשוך שרת המשפטים שקד את הקובלנה וההליך המשמעתי יתייתר. לדברי הגורמים, שקד הפנתה את ההצעה לחיות, אולם הנשיאה התנגדה להצעה בטענה שיש לכבד את בית הדין ולאפשר לו לפסוק כפי שהוא רואה לנכון.

"לנשיאת העליון אין סמכות להתערב"

בסופו של דבר הרכב בית הדין אכן החליט שאין בסמכותו לקיים את הסדר הטיעון הקובע כי בית הדין ישעה את השופטת למשך שנה, ותחת זאת נגזר שהשופטת תועבר מתפקידה. הקו הנוקשה של חיות נגזר מהתנגדותה העקרונית למתן "הנחת מקורבים" לאנשים מהמערכת השיפוטית. עם זאת, ספגה חיות לא מעט ביקורת מקהיליית השופטים, וחלקם טענו כי נעשה לשופטת פוזננסקי־כץ עוול וכי ההדחה היא צעד קיצוני ולא מידתי ביחס למעשיה.

לפני שלושה שבועות גילתה עיתונאית "כאן" שלי טפיירו כי בעקבות התסיסה התקיימה "ישיבת חירום" של שופטי השלום בתל אביב עם הנשיאה חיות, וכי במהלכה הם ביטאו את תחושותיהם הקשות וטענו כי מדובר בעונש מופרז וחסר תקדים. לטענתם הודחה פוזננסקי־כץ ללא הצדקה, ובדרך בלתי ראויה. על פי הפרסום, השופטים הביעו אכזבה מהאופן שבו התנהלו העניינים וטענו כי הם אינם מקבלים גיבוי.

לאחרונה פנתה פוזננסקי־כץ לעורך הדין הוותיק רם כספי כדי שיגיש עתירה בשמה לבג"ץ נגד החלטת ההדחה של בית הדין המשמעתי. מטעמה של השופטת רונית פוזננסקי־כץ נמסר כי היא מסרבת להתייחס לפרסום. גם שרת המשפטים איילת שקד בחרה שלא להגיב.

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "ההצעה לא הובאה מעולם בפני נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות על ידי הצדדים להליך המשמעתי. מכל מקום, מרגע שננקט על ידי שרת המשפטים הליך משמעתי בפני בית הדין המשמעתי שהוקם לצורך כך, הגורם שבפניו הייתה צריכה להיות מובאת הצעת הפשרה הנטענת הוא בית הדין, ועליו היה להכריע אם לקבלה. לנשיאת בית המשפט העליון אין כל סמכות בחוק להתערב בהליך המשמעתי או לקבל החלטה בהצעת פשרה".