היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, דיבר היום (שני) בוועידת המשפיעים של חברת החדשות והתייחס, בין היתר, לחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו, טענותיו של תנ"צ גיא ניר, נגד בכירי המשטרה, חקירתו של גל הירש ולחוק הלאום. על חקירות ראש הממשלה אמר מנדלבליט, כי הן מתנהלות במהירות האפשרית. הדבר היחיד שאנחנו רודפים אחריו הוא האמת. זה הבסיס היחיד להחלטות בתיקי החקירה". על הפרסומים לגבי התקדמות החקירה, אמר היועמ"ש כי "מדי פעם אני שומע פרשנויות על לוחות זמנים. לא רוצה לפגוע בפרנסתם של מפיצי הפרסומים אך תסמכו רק על הפרסומים הרשמיים".

"בנוסף, אני גם ער לניסיונות לצבוע את ההחלטות בנוגע לתיקי החקירה של ראש הממשלה בצבעים פוליטיים. מצדו האחד של המתרס טוענים כי אנו רודפים אחר תוצאה מסוימת, ומצידו השני של המתרס טוענים כי אנו רודפים אחר תוצאה הפוכה. אלו וגם אלו שטוענים כי אנו רודפים אחר תוצאה שאינה עניינית, טועים ומטעים. הדבר היחיד שאנחנו רודפים אחריו הוא האמת. והאמת הזו – כפי שהיא תתגלה מתוך הראיות שיאספו במסגרת החקירות – תהיה הבסיס היחיד לקבלת החלטות בתיקי החקירה. כך פועלת התביעה הכללית בכל תיק פלילי, וכך אנו נפעל גם ביחס לתיקי החקירה האמורים. כל הניסיונות להסיט אותנו מן הדרך הזו – דינם להיכשל".

"טענות גיא ניר נבדקו ולא נמצא בהן בסיס לחקירה פלילית"

היועמ"ש התייחס גם לפרשת תת ניצב גיא ניר, הטוען כי ברשותו ראיות לעבירות חמורות שביצעו בכירים במשטרה: "כל הטענות שהעלה בפנינו עד כה נבדקו במח"ש ביסודיות, והובאו בפני פרקליט המדינה ובפניי. מנהלת המחלקה לחקירות שוטרים ופרקליט המדינה לא מצאו שיש בטענות אלה ובחומרים שהוא העביר עד עתה כל בסיס לפתיחה בחקירה או בדיקה פלילית".


"אין זה מתקבל על הדעת שקצין בכיר במשטרת ישראל מחזיק בידיו, ככל הנראה משך זמן רב מאוד, חומרים המוכיחים לטענתו ביצוען של עבירות חמורות לכאורה, והוא מתנה תנאים למסירתם לגורמים המוסמכים", הוסיף מנדלבליט. "התנהלות זו עומדת בסתירה מוחלטת לחובותיו ולאחריותו מתוקף דרגתו ומתוקף השתייכותו למערכת אכיפת החוק. לכן, אני מבקש ומצפה כי החומרים שבידיו יועברו כאמור ללא דיחוי וללא כל תנאי, על מנת שנוכל לבחון את טענותיו. בינתיים, כאמור, מבחינת החומרים שהועברו בפועל עד כה, לא נמצאה עילה לפתיחה בבדיקה או בחקירה פלילית".

על הטענות לסיכול מועמדותו של גל הירש למפכ"ל המשטרה, אמר היועמ"ש, כי נערכה בדיקה של הדברים וראש אגף החקירות והמודיעין ופרקליט המדינה אף הגיעו לוועדת הפנים של הכנסת והתייחסו לעניין בהרחבה. "פרקליט המדינה הציג שם את השתלשלות הדברים בתחילתה של פרשה זו, וכפי שהוא הסביר, המידע הראשוני שהגיע אל היועץ המשפטי לממשלה דאז בעניינו, כלל לא הגיע מפנייה של משטרת ישראל אלא מגופים אחרים. 

בעקבות קבלת אותו מידע ראשוני, התבקשו יתר גופי החקירה הרלוונטיים, לרבות המשטרה, להעביר את המידע הקיים אצלם בעניין. בהמשך לכך החלה בדיקה, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה דאז ושלא באמצעות המשטרה. נוכח ממצאי הבדיקה, אשר גילו מסד ראייתי המלמד על חשד סביר לביצוע עבירה, נפתחה חקירה משטרתית. זאת, מספר חודשים לאחר שכבר הוסרה מועמדותו של הירש לתפקיד המפכ"ל".

"חוק הלאום לא פוגע בזכויות החוקתיות"

גם חוק הלאום עלה על הפרק בדבריו של היועמ"ש, שאמר כי "לעת הזו, בוודאי מוקדם להעריך מה תהיה השפעתו המעשית של חוק היסוד החדש, ושאלות אלו ייבחנו ויוכרעו בבוא העת בהקשרים הקונקרטיים שיובאו לפתחי, וניתן להעריך שגם לפתחו של בית המשפט העליון. עם זאת, כבר עתה חשוב לתקן טעות נפוצה – לעמדתי, אין בחוק האמור, כדי לפגוע כהוא זה במעמדן של זכויות היסוד החוקתיות המוגנות בחוקי היסוד הקיימים".

לדבריו, "חוק היסוד החדש מצוי באותו מישור של היררכיה-נורמטיבית כמו חוקי היסוד הקודמים, ועצם חקיקתו איננה מנמיכה את המעמד של זכויות הפרט החוקתיות. שתיקתו של חוק הלאום בהקשר הזה איננה משנה, משום שבפרשנותם של דברי חקיקה, ישנם חזקה פרשנית בדבר קיומה של הרמוניה חקיקתית עם חקיקה קיימת. חזקה זו איננה נסתרת בהקשר הנוכחי, וההיסטוריה החקיקתית אף מלמדת כי המחוקק השמיט במכוון הצעה שנועדה להעניק מעמד גבוה יותר לחוק היסוד החדש".