שרת המשפטים איילת שקד המשיכה היום (שלישי) לצאת נגד האפשרות שבג"ץ יפסול את חוק הלאום. בכינוס של פרום קהלת במרכז בגין בירושלים, אמרה שקד, כי "הטענה שמצדדת בסמכות בית המשפט לפסול תיקון חוקתי בשל היותו לא חוקתי היא קודם כל טענה חלמאית". השר לשעבר חיים רמון, שנשא דברים אף הוא במהלך הכנס, טען כי "קראתי את החוק ולא הבנתי על מה הצעקה", והוסיף: ‏"אם יש משהו שבגללו גוש המרכז שמאל יפסיד בגדול את הבחירות הבאות זה יהיה כתוצאה מטשטוש הגבול בין השמאל הציוני לשמאל שאינו ציוני סביב חוק הלאום. השמאל ישלם על כך מחר יקר בקלפי".

בנאומה של שרת המשפטים היא השיבה לטענות שהושמעו לאחרונה נגד עמדתה העקבית המתנגדת נחרצות לפסילת חוקי יסוד בידי בית המשפט העליון, מתוך הבנה שפסילה שכזו חותרת תחת אושיות המדינה הדמוקרטית.

"על פי התפיסה שרואה בדוקטרינה הזו כלי חיוני לשימורה של שיטתנו הדמוקרטית - העם יושחת", אמרה שקד בסרקזם. "נציגיו בכנסת אולי יושחתו גם הם. אולי אפילו הממשלה תושחת. ואיתה גם הצבא שסר למרותה, וכוחות המשטרה שיאכפו ברחובות את הפקודות החדשות. המדינה שלנו תשנה את פניה לחלוטין וכל מה שהכרנו יאבד. הקטסטרופה תשתולל. אך אין מקום לדאגה. גם בלילה אפל שכזה בית המשפט ידע להציל אותנו. כל תחלואי החברה שהובילו אותנו יום אחד לאבדון".

שקד המשיכה: "בצלמנו הדמוקרטי לא ייגעו בבית המשפט. מבחוץ יהום הסער, אך בית המשפט, יאיר לנו הסהר. השתקפות אור הירח תזכיר לנו את מה שהיינו עד ליום בו דמותנו הדמוקרטית הושחתה. חמישה עשר השופטים בגבעת רם יספיקו כדי להציל את המצב. זו הרי בדיוק המשימה שלשמה נבחרו. ואולי לא נצטרך את כל החמישה עשר. ייתכן והרכב של חמישה שופטים יספיק כדי לעשות את העבודה. אור גדול יפרוץ מהחביות ויאיר מחדש את הלילה האפל. בית המשפט יפסוק כי חוקתנו החדשה אינה חוקתית, ואנחנו – מיד נחזור לעצמנו; העקוב יהפוך למישור וחיש קל תקיץ אומתנו מן הסיוט החוקתי אותו חלמנו. כמה פשוט. וכמה חלמאי".

לדברי שקד, דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי - יותר משהיא חלמאית - היא מסוכנת. "היא עשויה על הדרך למוטט כל יסוד משטרי ובכלל זה את עקרון הפרדת הרשויות, שהוא הבסיס לשיטתנו הדמוקרטית, וזאת למען אשליה חוקתית. משהו שאינו קיים. והכל כדי להציל אותנו באמצעות תרופה שלא תועיל ממחלה שלא תבוא".

שקד הפריכה את דברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק שמכשיר פסילת חוקים בהשוואה מפסק דין אמריקאי. "למצב זה אין אח ורע בעולם", תקפה. "לא כך היה בארה"ב בגדרי פסק הדין, מרבורי נגד מדיסון, אליו ברק מרבה להפנות כמקור להצדקת מעשהו, ולא כך היה במדינות אחרות בהן הונהגה ביקורת שיפוטית ללא הסמכה מפורשת בחוקה. בכל המדינות האחרות הייתה חוקה מוסכמת, והסמכות החדשה אותה נטל לעצמו בית המשפט הייתה לפסול על פי אותה חוקה מוסכמת חוקים הסותרים אותה. אצלנו מעולם לא התקיימה חוקה מוסכמת".

אהרון ברק. צילום: מרק ישראל סלםאהרון ברק. צילום: מרק ישראל סלם

גם השר יריב לוין תקף את בג"ץ וקרא לכנסת שלא להשיב לעתירות נגד חוק הלאום. "הניסיון לפסול את חוק הלאום הוא אירוע חסר תקדים במערכת משפט כלשהי, והוא בבחינת ניסיון נואש אחרון של חלק מראשי מערכת המשפט לשמר את המהלך הדיקטטורי להשלטת השקפת עולמם על הציבור כולו. אני קורא מכאן לשופטי בג"ץ להתעשת בטרם ידהרו עד קצהו של המדרון, לתהומות שאף דמוקרטיה מערבית לא מעלה על דעתה להתקרב אליהן. עליהם לדחות את העתירות על הסף ומיד". 

"הכנסת חייבת להודיע לבית המשפט כי אין בדעתה להשיב לגופן של העתירות, ואין בית המשפט יכול לבוא בנעליה ולבטל חוק יסוד שחוקק על ידה. זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית והבחירה היא ברורה מאי פעם - כיבוד רצון העם ולא דיקטטורה של מיעוט קטן הכופה את ערכיו ללא סמכות, בניגוד לדין, בניגוד לכללי היסוד הדמוקרטיים ותוך שימוש לרעה בכוחה של הרשות השופטת". 

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין אמר כי ״חוק יסוד הלאום לא מחליף ולא סותר את חוקי היסוד הקיימים, הוא ביטוי לרצונו של עם שחזר למולדתו לחדש בה את הריבונות הלאומית שלו. מתנגדיו הניפו מעליו דגלים שחורים של 'הרס הדמוקרטיה' אבל האמת היא הפוכה. אני גדלתי במדינה בה כבוד האדם באמת נרמס, בי אי אפשר לחשוד שאתן יד לפגיעה בדמוקרטיה! חוק הלאום הוסיף לנו את ה'רגל' החוקתית החסרה, היהודית, ומנהיגי הציונות היו חותמים עליו בלי להסס".

אדלשטיין התייחס גם לעתירה שהוגשה לבג״ץ נגד חוק הלאום ואמר: "מרוב התערבויות 'בעד' הכנסת, שנועדו 'לחזק' אותה, יש מי שמעלה בכלל על דעתו את ביטולו של חוק יסוד על ידי בית המשפט. הכנסת מקבלת את ההחלטות החשובות ביותר מתוך מודעות מלאה להשלכות. היא מייצגת את העם ולכן רק לה נתונה הסמכות לכך, זו כוחה של הדמוקרטיה - ואבוי אם הוא יינטל מאיתנו".

"הכנסת מודעת להשלכות". יו"ר הכנסת אדלשטיין"הכנסת מודעת להשלכות". יו"ר הכנסת אדלשטיין


לבני: "רוצים דמוקרטיה טכנית ולא ערכית"

מנגד, חברת הכנסת ציפי לבני השמיעה עמדה שונה לגבי חוק הלאום. בהתייחסות לדבריו של יו"ר הכנסת, אמרה יו"ר התנועה, כי "חוק הלאום הוא לא הוספת רגל חסרה אלא קטיעת הרגל של הדמוקרטיה". לדבריה, ביקשתי לציין בחוק הלאום בפתיחתו שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית - סרבו.  ביקשתי להזכיר את מגילת העצמאות-  סרבו. חוק יסוד הלאום מכתים את חוק השבות. הם רוצים שישראל תהיה דמוקרטית בצורה טכנית ולא מבחינת הערכים".

חיים רמון: "לא הבנתי על מה הצעקה"

השר לשעבר חיים רמון דיבר אף הוא במהלך האירוע, כאמור, ותקף את אלו המבקרים את החוק: "קראתי את החוק, פעם פעמיים ושלוש ולא הבנתי על מה הצעקה. נשיא בית העליון אהרון ברק היה מחוקק חוק לאום הרבה יותר חריף".
 
‏לדבריו, "הלב של החוק הזה הוא יוזמה של ציפי לבני. היא יזמה את הסעיפים הללו. היא שיגעה אותנו כשהייתי בממשלה להכניס את עניין 'מדינת הלאום' לחוק ולשיח הציבורי. הביקורת על כך שלא מוזכרת המילה 'שוויון' היא אחד מדברי ההבל הכי גדולים ששמעתי . לא רציתי לייחס את ההבל הזה לציפי לבני, אבל מה אני אעשה והיא אמרה זאת. גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא מוזכרת המילה שיוויון. מצבה של השפה הערבית שופר בחוק. מה הם רוצים?!".