המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), הוא הגורם המוסמך לזמן למבדקים נהגים אשר מבקשים לקבל רישיון נהיגה על משאית או רכב ציבורי, כמו כן נהגים אשר השתחררו מצה"ל בשל פרופיל נפשי או נהגים אשר הורשעו בעבר בעבירות תעבורה מסוג שכרות/ סמים ו/או עבירות תעבורה חמורות אחרות.

לפנייה ישירה אל עורך הדין נעם קונפינו לחץ/י כאן 

לאחר בדיקת המרב"ד תועבר למשרד הרישוי המלצתו בנוגע למתן רישיון נהיגה, התלייתו או ביטולו של רישיון הנהיגה, כאשר החלטתו תקפה בדרך כלל לתקופה של שנה. רישיון הנהיגה לא יוחזר לנהג בתום התקופה, שכן מדובר בפסילה אשר מתחדשת מידי שנה. יודגש כי חוות הדעת שניתנת על-ידי המרב"ד לכשירות / אי כשירות לנהיגה היא בגדר המלצה, שאותה יקבל משרד הרישוי במרבית המקרים.

הגדרתה של "אי התאמה אישיותית"

במקרים רבים נהגים אלו ימצאו עצמם פסולים מלקבל / להחזיק רישיון נהיגה בשל "אי התאמה אישיותית". המציאות מלמדת כי המונח "אי התאמה אישיותית" טומן בחובו קשת רחבה של הגדרות המיוחסות לצד הנפשי-תפקודי של האדם כך למשל, תחת המונח "אי התאמה אישיותית" ניתן למצוא, בין היתר, את הביטויים: חוסר בגרות, חוסר בשלות, חוסר אחריות, אימפולסיביות, שיפוט ושיקול דעת לקוי ועוד.

הטענה הרווחת מתייחסת לעובדה כי ניתוח מאפייני אישיות הוא רחב וכי המומחים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים יכולים שלא להסכים האחד עם חוות דעתו של האחר באשר לממצאים המיוחסים לאותו אדם. 


הגשת ערר על ההחלטה לפסול את הרישיון

הגשת ערר על החלטת משרד הרישוי לוועדת ערר, היא האפשרות המהירה ביותר לעצירת הפסילה המתמשכת. ערר על החלטת משרד הרישוי יוגש תוך 30 יום לוועדת ערר המורכבת משלושה רופאים והמערער יכול להציג בפני הוועדה כל חומר ואף רשאי להיות מיוצג על-ידי עורך דין.

בעת הערעור, ניתן לוועדת הערר שיקול דעת רחב בהחלטותיה ובין היתר היא רשאית לשנות את החלטת הרופא המוסמך, לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי מכון מקצועי חיצוני שיבדוק את הנהג ויחווה את דעתו.

עו"ד נעם קונפינו. צילום: אתר משרדו של עו"ד נעם קונפינועו"ד נעם קונפינו. צילום: אתר משרדו של עו"ד נעם קונפינו

אם כן, אדם שנפגע מהחלטת הרופא המוסמך וערער על החלטה זו, מופיע בפני וועדת ערר השוקלת שיקולים רפואיים במקביל לטיעונים משפטיים שנזכרים בפסיקה שהצטברה במשך השנים בבתי המשפט בנושא זה.

לכן כאשר מגיע למשרדנו נהג אשר נפסל בשל "אי התאמה אישיותית", אנו נעזרים בגורמי מקצוע רפואיים מטעמנו אשר מבצעים לו אבחון פסיכולוגי (לא בכל מקרה יש להיעזר בחוות דעת רפואית נגדית), כך שבסופו של יום אנו מגיעים לוועדת הערר מצוידים בחוות דעת חיצונית אשר במקרים רבים עומדת בסתירה למסקנות חוות הדעת שניתנו על ידי הגורמים המקצועיים מטעם המרב"ד. 

נהג שהוגדר כמסוכן ערער וקיבל את רישיונו בחזרה

לאחרונה טופל במשרדי נהג אשר נפסל תחת הקטגוריה של "אי התאמה אישיותית", בעקבות עבירות סמים ואלכוהול שהורשע בהן. הפסיכולוג מטעם המרב"ד קבע בהחלטתו כי על אף שהנהג עבר גמילה מאלכוהול, עדיין יש חשש לנטייה לאגרסיביות והרפתקנות ולכן קיים סיכון בנהיגתו ויש לפסול את רישיון הנהיגה שלו.

משרדנו הפנה את הלקוח לאבחון פסיכולוגי שהתמקד בנקודות שבגללן הוא הוגדר כבעל סיכון להמשך נהיגה. בסיכום חוות הדעת הפסיכולוג קבע שלא התגלו אינדיקציות להתייחסות מקלה לחוקי הנהיגה ולהרפתקנות כפי שנטען בבדיקת המרב"ד, וכי יש להשיב לו את רישיון הנהיגה.

הלקוח ועו"ד נעם קונפינו התייצבו בפני ועדת הערר המורכבת משלושה רופאים, ושטחו את טענותיהם בפני הוועדה שהתרשמה כי היד הייתה קלה על ההדק והחלטת המרב"ד לפסילת הרישיון לא הייתה מוצדקת. לפיכך הוחלט להשיב ללקוח את רישיון הנהיגה.

עיתוי הגשת הערר על החלטת המרב"ד

אם כן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם החלטה לפסול רישיון בשל "אי התאמה אישיותית לנהיגה" היא הגשת ערר לוועדת ערר לפי תקנה 195(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, מיד לאחר החלטת המרב"ד בפעם הראשונה. הניסיון שלנו מלמד כי המתנה לבדיקה נוספת במרב"ד כעבור שנה, מותירה את הפסילה על כנה ברוב המוחלט של המקרים. 

חשוב לציין כי פנייה לעורך דין שמתמקצע בתחום, בעת קבלת הזימון למרב"ד וטרם עריכת המבדקים, עשויה למנוע את הפסילה, שכן הכנה מקצועית לנהג לקראת מבחני המרב"ד מוכיחה את עצמה פעמים רבות ומונעת את פסילת רישיון הנהיגה מלכתחילה.

עורך הדין נעם קונפינו עוסק בתחום דיני התעבורה לרבות ייצוג נהגים בוועדות ערר, הכתבה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.