החלטה שהתקבלה ביום חמישי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בכל הנוגע לשיתוף פוסטים ביקורתיים ברשתות החברתיות הנושאים מאפיינים של לשון הרע.
שלושת שופטי העליון: דפנה ברק ארז, יעל וילנר ומני מזוז פסקו בתביעת מקומון נגד בני זוג שעשו Share ו-Like בעמוד פייסבוק "גבעתיים מחרימה את המקומון". עפ"י הנטען בכתב התביעה בני הזוג שיתפו את הפוסטים שנקבע כי הם מהווים לשון הרע במסגרת מסע הכפשות מאורגן שנוהל כנגד המקומון בעקבות ביקורת שפרסם כלפי תפקודם של גורמים פוליטיים בעיריה . בני הזוג ערערו לבית המשפט העליון, שדחה את ערעורם והשאיר ההחלטה על כנה וקבע כי אכן מדובר בלשון הרע.
שופטי העליון קבעו שה- Share(פעולת השיתוף), היא חזרה על פרסום החושפת אותו למשתמשים נוספים. לעומת זאת Like אינה פעולה שיוצרת "עותק" של הדברים ולא תחסה תחת הפרה של לשון הרע. בחוק לשון הרע, הסיכון לתביעת לשון הרע הוא "בפרסום" לשון הרע, והשאלה היא מה ייחשב ל"פרסום" לצורך הקבוע בחוק והשלכותיו.
ההחלטה בעליון מגיע לאחר שההליך המשפטי החל בבית משפט השלום עבר למחוזי והגיע כאמור לערכאה הגבוה ביותר שתתווה דרך גם הלאה בכל הנוגע לשיתוף מידע ברשת החברתית. השופטת דפנה ברק-ארז, בהסכמת השופטים מני מזוז ויעל וילנר, נתנה סקירה מפורטת בפסק הדין של האתגרים הטכנולוגיים לצד עוולות של דיני לשון הרע כפי שהיו ידועים עד כה.
מחד השיח הפתוח ברשת הוא מבורך אך גם לו יש סייגים. בין היתר ניתנים דגש לאותם פרסומים כוזבים כמו חדשות מזויפות או הכפשות והתפוצה המהירה שהם יכולים לזכות לה בזכות הרשת. ההחלטה של בית המשפט שמה קו ובו הוטלה אחריות על ה-Share בלבד, לא על ה-Like. זאת, בגלל שה-Share הוא חזרה על פרסום החושפת אותו למשתמשים נוספים, שאולי לא נחשפו לפרסום המקורי.
לעומת זאת, נקבע כי קשה לראות ב-Like פעולה שיוצרת "עותק" של הדברים ומהווה חזרה עליהם, גם אם האלגוריתם של הרשת החברתית עשוי להוביל לעדכונם של משתמשים נוספים ברשת בדבר התרחשותה של הפעולה. את המקומון שיצא עם ידו על העליונה בתיק ייצגו עו"ד חיים בן יעקב ועו"ד יהושע הגלר.
גילוי נאות : המקומון רמת גן גבעתיים הוא חלק מקבוצת מעריב.