התפשטות נגיף הקורונה בישראל הובילה להגבלות חמורות על אזרחי ישראל, ובין היתר, הגבלות על יציאה מהבית, על התקהלות ועל האפשרות להפעיל מקומות עבודה שאינם נחשבים חיוניים.
הגבלות אלו השפיעו ועדיין משפיעות בצורה משמעותית על שוק העבודה בישראל. בתוך כך, עובדים רבים מצאו את עצמם בבידוד ואחרים מחוסרי עבודה לאחר שמעסיקיהם הודיעו להם כי בעקבות ההנחיות והמגבלות הם לא יוכלו להמשיך להעסיקם. אלה שלא פוטרו, תוהים לגבי זכויותיהם בתקופה קשה זו, כמו גם מעסיקיהם.
נוכח מצב בעייתי זה, וחוסר הוודאות שנוצר עקב כך, עולות לא מעט שאלות באשר ליחסי עובד-מעסיק בתקופה זו ולזכויות המוקנות לכל צד מכוח דיני העבודה.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין ארנסט גדייב, לחץ/י כאן
זכויות עובדים שנמצאים בבידוד
חשוב לדעת שעובד הנדרש להימצא בבידוד בשל חשש שנדבק בנגיף הקורונה נחשב כמי שנעדר מהעבודה בשל מחלה ומעסיקו צריך לשלם לו דמי מחלה לפי מכסת ימי המחלה הצבורים שלו. אם אין ברשותו של העובד מספיק ימי מחלה צבורים, המעסיק יוכל לנכות את ימי ההיעדרות משכרו כך שהעובד לא יקבל שכר על ימי ההיעדרות שמעבר לימי המחלה שהיו צבורים לזכותו.
כדי לממש את הזכות לקבל דמי מחלה עבור תקופת הבידוד, אין צורך להציג למעסיק אישור מחלה. העובד יוכל להציג למעסיקו את תעודת המחלה הגורפת שהוציא משרד הבריאות ולחתום על הצהרה בדבר היעדרותו מהעבודה.
אם חובת הבידוד היא בשל שהות בחו"ל, העובד צריך לצרף גם אישור על מועד עזיבתו את המדינה שממנה שב לישראל. חשוב לציין כי למעסיק אסור לפטר עובד בעקבות שהייתו בבידוד ואסור לו לדרוש מעובד שנמצא בבידוד להגיע למקום העבודה.
עובד שחלה בקורונה, ובשל מחלתו נאלץ להיעדר מהעבודה, זכאי גם הוא לקבל דמי מחלה בהתאם לימי המחלה הצבורים שלו בכפוף להמצאת אישור רפואי.
הוצאת עובד לחופשה כפויה על ידי המעסיק והפחתת שכר והיקף משרה
עפ"י חוק, המעסיק רשאי להחליט בשביל עובד מתי הוא יצא לחופשה וינצל את ימי החופש הצבורים לזכותו. לפיכך, בתקופת משבר הקורונה מותר למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה הצבורים שלו ולהוציאו לחופשה כפויה, ובתנאי שלעובד יש מספיק ימי חופשה צבורים. במקרה כזה, המעסיק מחויב להודיע מראש לעובד בדבר היציאה המתוכננת לחופשה.
בכפוף להסכמת העובד, המעסיק אף רשאי להפחית את שכרו או את היקף משרתו של העובד וזאת כדי לחסוך בעלויות ההעסקה. בהקשר זה חשוב לציין כי הפחתת היקף משרה או השכר ללא הסכמת העובד עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, ובגינה מותר לעבוד להתפטר ולהיות זכאי לזכויות שהיו מגיעות לו במקרה שהיה מפוטר.
עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העסקתו יהיה זכאי בין היתר לפיצויי פיטורים אף על פי שלא פוטר, להמשך העסקה בשכר מלא במהלך תקופת ההודעה המוקדמת וכן לתשלומים נוספים כגון פדיון ימי הבראה וימי חופשה שלא ניצל במהלך עבודתו.
הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום וזכאות לדמי אבטלה
בעקבות ההגבלות הנרחבות שהוטלו על שוק העבודה והאיסורים על פתיחת בתי עסק רבים שאינם נחשבים לחיוניים, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
חשוב לדעת כי במהלך החל"ת, העובד לא יקבל שכר וימי החופשה לא ינוכו לו ממכסת ימי החופשה השנתית הצבורה שלו. עובדים שהוצאו לחל"ת לתקופה של 30 יום או יותר החל מיום 1.3.20 עקב צמצומים במקום העבודה שנבעו ממשבר הקורונה, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה וזאת למרות שלא פוטרו.
כמו כן נקבעו מספר הקלות שמתייחסות לתנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה. בין היתר נקבע כי עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת של 30 יום לפחות ואינם עונים על תנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה בשל העובדה שלא השלימו תקופת אכשרה של 12 חודשים, יוכלו לקבל דמי אבטלה גם אם צברו תקופת אכשרה של 6 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים.
כדי לקבל את דמי האבטלה, על העובד להירשם בשירות התעסוקה ובהמשך להגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי ולצרף מסמכים ואישורים שונים לפי ההנחיות באתרים של שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי.
המעסיק פטור מהפרשות פנסיוניות לעובד בתקופת החל"ת
חשוב להבהיר כי בתקופת החל"ת המעסיק פטור מביצוע הפרשות לביטוח פנסיוני או לקרן ההשתלמות של העובד עבור ימים שבהם העובד שהה בחל"ת. המשמעות המעשית של הפסקת ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני היא פגיעה אפשרית בזכויות הפנסיוניות של העובד ובכיסוי הביטוחי שלו. לכן עובד שרוצה לשמור על רצף ביטוחי, יכול לעשות זאת באמצעות הסדר ריסק או באמצעות הפקדות שיבצע באופן עצמאי לביטוח הפנסיוני.
עורך דין ארנסט גדייב עוסק בדיני עבודה, נדל"ן, הוצאה לפועל ומשפט מסחרי ועסקים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לזכויות עובדים LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.