רק לפני חצי שנה, בספטמבר 2019, נכנס לתוקפו "החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי". החוק החדש שמחליף חוק עתיק מימי המנדט נחקק כחלק מרפורמה שנועדה לקצר ולייעל תהליכים, ובעיקר - לאפשר לחייבים לשקם את עצמם כלכלית. במידה רבה החוק החדש הפך את היוצרות. החוק הקודם שם במרכז את האינטרסים של הנושים ואילו החוק החדש מעניק עדיפות לשיקום החייב.
 
לפניה ישירה אל משרד עו"ד שמעון האן, לחץ/י כאן

 
לא רגע אחד מוקדם מדי
כצפוי, גרר החוק החדש ביקורת רבה. חלק מהביקורת הפרטנית היתה בהחלט מוצדקת והחוק הזה באמת יוצר הרבה שינויים מבניים וקובע הרבה כללים חדשים שאת חלקם אפשר לשפר; אבל חלק מהביקורת נגע לעצם ההקלה על החייבים ולהנחלת הגישה שחייב אינו עבריין שצריך להסתובב עם אות קלון על הגב.
 
כדור השלג שמרסק בימים אלו את הכלכלה העולמית ולצערנו לא פוסח על ישראל, כנראה שם קץ לקולות האלה. כשרואים את ההשלכות המתגלגלות של משבר הקורונה, מבינים שהחוק החדש והגישה החברתית שהוא מציג נכנס לתוקף אף לא רגע אחד מוקדם מדי. המשבר הנוכחי מדגים באופן אכזרי איך לפעמים גם עסק טוב שמנוהל על ידי אנשים ישרים, אחראים וחרוצים יכול להתרסק בגלל אירועים שאינם בשליטתם.
 
איזה סדרים משנה החוק החדש?
החוק החדש כולל הרבה סעיפים והוראות, אזכיר כאן את השינויים המרכזיים הרלוונטיים לחייבים.
 
שינוי מהותי אחד, בניגוד לנוהל הקודם, הוא שלא חייבים לפנות לבית המשפט עבור בקשה של חדלות פירעון. המחוקק קבע שחייבים עד סכום של 150,000 ש"ח (והחל מ-50,000 ש"ח) יכולים להגיש בקשה כזו ישירות לרשם ההוצאה לפועל. למה זה חשוב? כי זה חוסך לחייבים זמן וכסף ומאפשר הקפאת הליכים בשלב מוקדם יחסית. הקפאת הליכים היא מצב ביניים שתקף מרגע הגשת הבקשה לחדלות פירעון ועד השגת הסדר חוב. המשמעות של הקפאת הליכים היא שהחוב ובעיקר שעון הריבית נעצרים. 

כך למשל, בפסח האחרון נכנסה למשרדנו אישה קשת יום שצברה חוב של 140,000 ש"ח. בשל משבר הקורונה היא פוטרה ערב החג וההוצאה לפועל הטילה עיקול על פיצויי הפיטורים שלה ולכן לא יכלה אפילו לממן את ארוחת החג עבור ילדיה. הגשנו בשמה בקשה לחדלות פירעון ובזכות היעילות של המנגנון החדש, עוד באותו היום הבקשה אושרה, ההליכים הוקפאו והיא קיבלה את פיצויי הפיטורים. 

לסיים את התהליך תוך 4 שנים
מי שהחוב שלו גבוה מ-150,000 ש"ח עדיין צריך לפנות לבית המשפט, אך גם מסלול זה יעיל יותר וגמיש יותר. לדוגמה, לקוח עם חובות של מיליונים הגיע למשרדנו והצלחנו לנהל עבורו מאבק משפטי מוצלח, שבסיומו הגענו להסכמה עם הנושים ובית המשפט שהלקוח יחזיר חלק מהחוב בשישה תשלומים שאחריהם הוא יוכל לפתוח דף חדש.

זה המקום לדבר על בשורה משמעותית נוספת שהחוק החדש מביא עמו והיא שההליך כולו נקצב לפרק זמן מקסימלי של 48 חודשים (4 שנים), במהלכם יחזיר החייב חלק מהחוב במתווה שאישר הרשם או בית המשפט ובסיומו יקבל הפטר מלא. במציאות הקודמת הסדרים כאלה נמשכו בממוצע בין 5 ל-10 שנים. 

ההסדר החדש טוב לא רק לחייבים. שיקום מהיר והשתלבות מחדש בשוק העבודה הם גם אינטרסים של המשק הישראלי.

חשוב לציין שלצד ה'גזרים' החוק החדש כולל גם כמה 'מקלות', אך הם נועדו לוודא שחייבים לא מנצלים את המצב החדש לרעה. למשל, במסגרת הרפורמה הוקמה יחידת מודיעין חדשה שתפקידה לאתר רמאים, קרי אנשים שיש בידם נכסים מוסלקים שניתן לממש. אבל עבור רוב החייבים הקטנים שקרסו בגלל השיטה, וביתר שאת עכשיו בתקופת הקורונה, למרות קיומם של פגמים מסוימים, החוק החדש הוא בהחלט בגדר בשורות מצוינות.

עורך הדין שמעון האן (צילום: משרד עו''ד שמעון האן)עורך הדין שמעון האן (צילום: משרד עו''ד שמעון האן)

עורך הדין שמעון האן הנו בעלים של משרד עורכי דין שמתמחה בפשיטות רגל וחדלות פירעון. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לחדלות פירעון LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.