בית המשפט העליון דחה היום (רביעי) פה אחד שלוש עתירות שהגישו משמר הדמוקרטיה הישראלית, התנועה לאיכות השילטון והתנועה לטוהר המדיות כנגד החלטת הכנסת הקודמת להעניק חסינות מפני העמדה לדין פלילי לחבר הכנסת חיים כץ.

חיים כץ נואם בכנסת בדיון על מתן החסינות (ערוץ הכנסת)

השופטים ניל הנדל, ענת ברון ועופר גרוסקופף קבעו פה אחד בהחלטתם כי מאחר והכנסת הקודמת התפזרה ויש צורך בהענקת חסינות חדשה על ידי הכנסת הנוכחית, העתירה הינה תיאורטית ומתייתרת.

"החלטת הכנסת ה-22 מנעה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת כץ רק בתקופת כהונתה, כך על פי לשונו המפורשת של סעיף 4 לחוק החסינות ('בתקופת כהונתה של אותה כנסת')" כתבו השופטים. "עם כינונה של הכנסת ה-23, ובכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה למסור מחדש את כתב האישום לכנסת הנוכחית ולבקשת חסינות חדשה של חבר הכנסת כץ, יוטל על הכנסת ה-23 להחליט בשאלת החסינות. לשון אחר, הואיל והכנסת ה- 22 התפזרה זה מכבר, והכנסת ה-23 לא דנה בעניין". 

באוגוסט 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי בכוונתו להגיש נגדו כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשה שנחקרה ברשות לנירות ערך. כתב האישום הוגש בעקבות מערכת יחסים עם איש שוק ההון מוטי בן ארי. נגד בן ארי יוגש במקביל כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים ושימוש במידע פנים.

אביחי מנדלבליט (צילום: דוברות הכנסת)אביחי מנדלבליט (צילום: דוברות הכנסת)

ממשמר הדמוקרטיה הישראלית נמסר בתגובה: "אנו מקבלים את מסקנת בית המשפט כי תוקפה של החסינות הדיונית שעליה החליטה הכנסת הקודמת, פג לאחר שהתכנסה הכנסת החדשה בחודש מרץ השנה. בשל כך פנינו היום פעם נוספת ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת שלא ישתהה ויפנה באופן מיידי לכנסת, בהודעה על כוונתו להעמיד לדין את ח"כ כץ בפרשת הרשות לניירות ערך".

"משמר הדמוקרטיה הישראלית מדגיש כי גם אם מתקיים בין הצדדים מו"מ להסדר טיעון, אין הדבר מהווה שיקול בצורך לפנות ללא דיחוי לכנסת בהודעה בעניין חסינותו, וזאת כדי לא לעכב עוד יותר את ההליך הפלילי בעניין ח"כ כץ, הליך שעוכב תקופה ארוכה בשל התנהלותו של ח"כ כץ ובשל התנהלות מערכת אכיפת החוק".