מגפת הקורונה מתעתעת בנו בכל תחומי החיים ובחמקמקות, המתסכלת את כל העולם, הצליחה גם לפלוש אל התחום המשפחתי והזוגי ולהפריד בין "זוגות מעורבים" בישראל (כלומר: בני זוג זרים של ישראלי/ת) ולהוכיח, מעבר לכל צל של ספק, שהאהבה לא תמיד מנצחת הכל. 

בעידן הגלובלי של ימינו, גם האהבה חוצה יבשות ופורצת גבולות, וכיום יש פנים רבות לאהבה ולזוגיות מלבד מוסד הנישואין "כדת וכדין". ישנם זוגות אשר בוחרים לחיות יחד ללא נישואין, מנגד ישנם זוגות אחרים שבוחרים קשר של "ידועים בציבור", ולחילופין יש זוגות שבוחרים להתחתן. מה שבטוח שכולם כאחד – זכאים לזכויות בסיסיות של בחירה, חירות, אהבה ומשפחה, ערכים המוגנים על פי חוקי היסוד של ישראל.

אולם, הקורונה מוכיחה קצת אחרת. נוכחנו לדעת כי הרשויות בישראל אינן רואות עין בעין את הזוגות. למשל: זוגות המוכרים כ"ידועים בציבור" על ידי הרשויות בחו"ל זכו לדין אחר בעניין אשרת הכניסה לישראל עד חודש יולי האחרון. גם זוגות מעורבים שנישאו והגישו את כל המסמכים הרשמיים בסמוך לפרוץ המגפה, מצאו את עצמם "תקועים" בסחבת הביורוקרטית המורכבת, על אחת כמה וכמה בתקופת הקורונה. 

בעקבות המגפה השמיים נסגרו, כרעם ביום בהיר, באמצע חודש מרץ 2020, והפרידו בין זוגות אוהבים ומשפחותיהם המייחלים לרגע הזה שיוכלו להיפגש שוב ולחזור לחיות את חייהם במלואם כפי שחיו טרם הקורונה. 

לפניה ישירה אל משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש לחץ/י כאן

אהבה בשחקים? לא בתקופת הקורונה
תתארו לכם עולם שבו אב שלא יכול להיפגש עם אשתו ולראות את בנו שזה עתה נולד, הורים שהופרדו מילדיהם, סבא שלא פגש מעולם את נכדו, אחות שלא היתה בחתונת אחיה ואימא על ערש דווי שחוששת לעזוב את העולם מבלי שתספיק להיפרד מילדיה - אלה רק קמצוץ מהמקרים של משפחות שהופרדו בעקבות מגפת הקורונה החל מחודש מרץ ועד לעצם היום הזה, ולאו דווקא רק מטעמים בריאותיים. 

שגרירות ישראל בבלגיה: אין קול ואין עונה 
בראיון שערכנו עם הילה נחמני, אזרחית ישראלית המתגוררת בבלגיה יחד עם בעלה וילדיה, סיפרה הילה בנימה מאוכזבת: "אני כל חיי הייתי ישראלית, שירתתי בצבא, אני משלמת מיסים כל חיי, עכשיו כשאני רוצה לבוא לארץ לבקר את המשפחה עם בעלי שמוכר על ידי הרשויות בישראל, וזאת בעקבות תעודת נישואין שהוגשה להם עם חותמת אפוסטיל ותעודת לידה רשמית של בני בן החצי שנה - שטרם הונפק לו דרכון. בעלי זכאי לאשרת כניסה לישראל גם מכוח היותו נשוי לאזרחית ישראל אך לא רק גם בעקבות היותו אב לילדים בעלי אזרחות ישראלית. אולם, המסמכים הרשמיים הוגשו לשגרירות בלגיה כבר לפני למעלה מארבעה חודשים, אך אין קול ואין עונה. נותרנו ללא כל פתרון, אני רשומה כנשואה לבעלי בתעודת הזהות הישראלית, אבל בעלי ובני הטרי עדיין לא מקבלים אשרת כניסה לארץ, אנחנו אובדי עצות, ואין לנו לאן לפנות. פנינו עשרות פעמים לשגרירות, אך אנחנו מתקשרים ורק השומר בכניסה עונה לנו ואין שירות טלפוני - המענה רק במיילים, כשביקשנו מידע אודות נוהל חו"ל הקונסולית אמרה שהם "לא הכתובת" והפנתה אותנו למשרד הפנים בישראל, במשרד הפנים בישראל אמרו לנו "אנחנו לא הכתובת" והפנו אותנו לשגרירות בלגיה ובשגרירות בלגיה אומרים לנו שוב לפנות לישראל וחוזר חלילה". 

"הנהלים מטעם משרד הפנים לרוב עמומים ולא ברורים בלשון המעטה" מציינת נחמני ומוסיפה: "כך קרה במקרה שגיליתי בדיעבד את נוהל חו"ל, וזה עוד אחרי שדיווחתי לרשויות על לידת בתי ואמרו לי שהכל בסדר והמסמכים התקבלו, אך למרבה ההפתעה, הסתבר לי שהיה עלי לדווח על הנישואין שלי עם בן זוגי כ-300 ימים לפני לידת בתי, דיווחתי אחרי כי בכלל לא חשבתי שיש לזה משמעות ועכשיו בתי רשומה כ"חסרת אב", בו בזמן שיש לה אבא. כל זאת למרות הנוהל המתקן (2.2.0007) אשר לפיו הוא כן יכול להצהיר אבהות מול הקונסולית, אך לצערנו הקונסולית עדיין מסרבת לעשות זאת ומפנה אותנו למשרד הפנים. מדובר בעניין הרה גורל ובעל השלכות משמעותיות כל כך על חיינו, ואפילו לא יידעו אותנו על כך". 

הכל עניין של תזמון: זוגות מעורבים שהתחתנו בתקופת הקורונה
גם אולג, אזרח ישראלי, סיפר לנו על הקשיים שהקורונה הערימה על משפחתו: "הכרתי את אשתי, אזרחית סלובקיה, לפני כשנה וחצי כשהייתי בנסיעה מטעם העבודה בסלובקיה. התאהבנו והתחלנו את לנהל את הקשר שלנו בין שתי מדינות. התחתנו בינואר האחרון כשאשתי היתה כבר בחודשים מתקדמים של הריון. מכיוון שאין לה שום מעמד בישראל החלטנו שהיא תלד בסלובקיה ובינתיים אנחנו נתחיל את התהליך מול רשות האוכלוסין, ידעתי שייקח זמן עד שנקבל אישור עבור אשתי. פתחנו תיק להזמנת אשתי ברשות האוכלוסין ואז הכתה הקורונה והשמיים נסגרו. בדיוק חודש לאחר מכן נולד לנו בן וזה בזמן שאשתי מתמודדת עם זה לבד ואני אפילו לא יכול לבוא אליה". 

עוד ממשיך ומוסיף אולג: "ברגע שסידרנו את התרגום הנוטריוני של תעודת הלידה של בני הגעתי למשרד רשות האוכלוסין להודיע שנולד לי ילד. תגובתם היתה קרה למדי...ראשית אמרו "שמע, בכל מקרה קורונה ואנחנו לא נותנים אישורים לאף אחד להיכנס, אז אין לך מה למהר..." שנית אמרו "אהה רגע, הילד נולד פחות מ- 10 חודשים אחרי החתונה? אז אנחנו נוסיף אותו לבקשה עבור אשתך. שאלתי, רגע אבל זה הבן שלי, אז אתם לא מכירים בו? ענו לי, כשהוא יגיע לארץ עם אשתך תצטרך לעבור תהליך הוכחת אבהות... וזהו... מבחינתם פה זה נגמר. הנישואים הם לא נשואים, הילד הוא לא שלי, עכשיו אני אצטרך להוכיח בבית משפט... וזאת למרות שיש לנו את כל התעודות וההוכחות ואפילו בתעודת לידה אני רשום כאב. כואב בלשון המעטה, אני כבר מתכונן נפשית למסכת הבירוקרטית שמחכה לי לגבי הסטטוס של הבן שלי בארץ... מזעזע....פשוט בא לי לבכות". 

הזכות לשוויון, זוגיות ומשפחה בקרב זוגות "ידועים בציבור" 
בחודש יוני האחרון המדינה אפשרה כביכול, הגשת בקשת חריגים של כניסת בני זוג של אזרחים ישראלים. אולם, יחד עם זאת הציבה דרישות סף נוקשות שלא הטיבו עם הזוגות המעורבים וטמנו בחובן יחס שונה מטעם הרשויות - יחס המפלה, דה פקטו, את הזוגות המוגדרים "ידועים בציבור", אשר מבטא אי הכרה בזכותם החוקית לשוויון, זוגיות ומשפחה, וזאת גם במקרים בעלי הוכחות חותכות ומסמכים רשמיים המעידים אודות הקשר הזוגי. 

רק בחודש יולי האחרון שונתה לכאורה המדיניות ופורסם "תיקון" על ידי רשות האוכלוסין וההגירה: "כל האמור על נשואים תקף גם עבור ידועים בציבור". אולם, עם זאת, גם לאחר התיקון החדש, עדיין קיימים זוגות אשר הציגו בפני הרשויות את כל המסמכים הנדרשים, ועדיין אינם מקבלים אשרת כניסה לבן הזוג הזר. 

בדיון שהתקיים בחודש אוגוסט האחרון (11.08.20) חברת הכנסת תמר זנדברג אמרה בדבריה: "יש מספר לא ידוע של ישראלים שנמצאים כרגע קרועים מהמשפחה שלהם, מבני הזוג ולפעמים גם מהילדים [...] תנו להם להתאחד. תנו להם לממש את הזכות הכל כך בסיסית לחיי משפחה ולחיי זוגיות ביחד...על כולנו התהפך העולם במשבר הקורונה ועליהם פי כמה וכמה". 

עורך הדין יהושע פקס (צילום: שירי דקר)עורך הדין יהושע פקס (צילום: שירי דקר)

היוזמה האזרחית "משפחות רוצות להתאחד" לרשויות: "אל תנהגו באפה ואפה בחסות הקורונה"
במסגרת עתירה לבג"ץ של היוזמה האזרחית "משפחות רוצות להתאחד" הודגש כי המדיניות הישראלית נוטה להפלות בין בני זוג זרים לבין אזרחים זרים המעוניינים בלימודים אקדמיים, לימודי ישיבות, תיירות מרפא ועוד. וזאת מכיוון שהמדיניות הישראלית מתירה את כניסתם רק של חלק מן האזרחים הזרים על בסיס קריטריונים מעורפלים ולא ברורים. 

העותרים אמרו בנחרצות בדיון שנערך בעתירתם כי: "לא ייתכן שבחסות הקורונה, הרשויות ינהגו באפה ואפה ויעדיפו את זכויותיהם לחיי משפחה של אזרחים זרים המגיעים ללמוד בישיבות בישראל, על פני זכויותיהם של אזרחים רבים ויכפו פרידה קשה עליהם בשעת משבר בריאותית, כלכלית ונפשית זו". 

בפנייתנו לרשות האוכלוסין וההגירה נמסר לנו בתגובה: "מאז פרוץ הקורונה לעולם, מרבית המדינות, אם לא כולן, סגרו את שעריהן לכניסת זרים וכך גם מדינת ישראל - וזאת במטרה למנוע או לצמצם את כניסת הנגיף לישראל. דבר זה פורסם בכל מדיה אפשרית ובכל השפות. ביום 19.3.2020 פורסמה הודעה על סגירת הגבולות בניסיון לצמצם את כניסת נגיף הקורונה. עם זאת, הוחלט לבחון את הסוגיות לגופן ובחלקן נמצא כי יש מקום בתנאים מסוימים, לאפשר כניסה לישראל. הקריטריונים במלואם, כפי שנקבעו בשיתוף עם משרד הבריאות ומשרד החוץ, פורסמו לראשונה ביום ה-14.6.20 באתר רשות האוכלוסין וההגירה". 

כמו כן, כששאלנו בעניין "ידועים בציבור" ומדוע מדובר רק בבני זוג במרכז חייהם בישראל נמסר לנו בתגובה כי: "מתחילת יולי גם ידועים בציבור קיבלו מענה. ועל פי ההודעה המקורית של השר הבסיס לסגירת הגבולות הם זרים שמרכז חייהם בישראל, אנחנו הגדלנו בהקלות והסכמנו גם אם מרכז חיי בני הזוג הישראלים הינו בארץ. אם יש זוגות שרק עכשיו מבקשים לקבוע את מרכז חייהם כאן, מה שלא עשו לפני כן, אז זה יכול להמתין לתקופה מאוחרת יותר, או שיגישו מסמכים ויבחנו אם יש כאן אלמנט חריג". 

הכתבה נכתבה בסיוע שני כנפו מחברת "גולת הכותרת". 

משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש עוסק בתחום ההגירה לישראל, לאירופה ולארה"ב ובתחומי המשפט האזרחי והמסחרי. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לאזרחות ישראלית, ויזה ואשרות עבודה LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.