רפואה דחופה היא תחום התמחות העוסק בעיקרו במתן טיפול ראשוני-מיידי, לעיתים מציל חיים עקב מחלה או טראומה או בשל תסמינים המחייבים מתן טיפול מיידי. לעיתים, אי מתן הטיפול המיידי, יגרור החמרה מהירה, נזק בלתי הפיך או מוות כתוצאה ממגוון של מצבים כגון מצוקה נשימתית, זיהום, תעוקת חזה, הלם, שבץ מוחי ועוד. רופא העוסק בתחום הרפואה הדחופה נדרש לידע נרחב ומעמיק במגוון תחומי הרפואה, מיומנות טכנית גבוהה ויכולת אישית לקבלת החלטות בתנאי אי ודאות עקב לחץ של זמן ומיעוט מידע, לצורך הליכים רפואיים מורכבים.

ביצוע הליכים רפואיים במסגרת רפואה דחופה
רופאי חדר המיון לרוב אינם מכירים את המטופלים המגיעים אליהם, ובמקרי חירום, עליהם להסתמך על סמך מבט חטוף בחולה, וזאת בניגוד לרופא משפחה היושב במשרדו בקופת החולים ומקבל ברוגע את אותו החולה, ולרוב מכיר את הרקע הרפואי ומשפחתו של המטופל. על כך, יש להוסיף משמרות לחוצות, בשעות ערב עמוסות, כאשר לאותו הרופא אחריות על מספר חולים בעת ובעונה אחת. בזמן בדיקת המטופלים מוסחת דעתו של הרופא, לא אחת, בגלל פניית אחות או מסיבות רבות אחרות. הרפואה הדחופה היא מקצוע קשה והרופא לעיתים מרגיש כלהטוטן בקרקס, שעה שנדרש לקבל החלטות בעת ובעונה אחת על מספר רב של מטופלים, את מי לאשפז, את מי לשחרר, לגבי מי להתייעץ, את מי לשלוח לבדיקות דימות ואיזו בדיקה עדיפה ולמי להזמין ייעוץ של כונן מומחה בתחום זה או אחר. מומחה בכיר ברפואת חירום אמר לי פעם "גם אם נהיה רופאים מעולים ונדייק ב 98% מהחלטותינו, עדיין נותרים 2% של החמצות אשר עלולות להיות הרות גורל".

במחקר שנערך בשנת 2006 בסקרמנטו שבארה"ב נמצא כי עבודה בחיפזון לא רק פוגמת בשיקול דעתו של הרופא, אלא גם בהעברת מידע בסיסי הנוגע לטיפול. המחקר בדק 45 רופאים המטפלים ב 909 מטופלים ונמצא כי שני שלישים מהרופאים לא אמרו למטופל כמה זמן עליו לקחת את התרופה, ומה הן תופעות הלוואי האפשריות. כן נמצא כי כמעט חצי מהרופאים לא הגדירו מפורשות מה המינון המתאים ומה התדירות שיש ליטול אותה. 

במקרים רבים לרופא בחדר המיון אין את הפריבילגיה של קבלת אנמנזה מפורטת, או שיחה עם בני משפחה. בלא מעט מקרים יגיע המטופל כשהוא מחוסר הכרה או מעורפל הכרה, ללא מלווה, ללא מכתב הפנייה ורופא הרפואה הדחופה שיקבל את פניו יאלץ לקבל החלטות בתוך שניות תחת לחץ זמן כאשר משך הזמן ובסיס המידע של קבלת ההחלטות לגבי הטיפול הרפואי עשויים להשפיע באופן ישיר על הצלחתו.

חשוב לציין כי למרות העומס הרב בו נתונים הצוותים הרפואיים בחדרי המיון בישראל, אין לרופאים אלו כל פריבילגיה, ואלו מחויבים לפעול כלפי המטופלים לפי סטנדרט רפואי מקובל וסביר, וזאת בדומה לכל רופא אחר. תוך כך הרופא בחדר המיון מחויב לערוך למטופל אנמנזה, לבצע את הבדיקות המתאימות, להיוועץ עם מומחים בהתאם לצורך ולמצות את הטיפול הרפואי המיטבי לפני שחרור המטופל לביתו.

עם זאת, הפסיקה כן "מקלה" מעט עם רופאי הרפואה הדחופה בחדרי המיון. בפסק דין דואניאס נגד שיבא נקבע כי "חדר המיון נבדל מביקור אצל רופא בשני עניינים. ראשית, לעתים מצוי חדר המיון בעומס רב ובלחץ עבודה. רופאי המיון מדלגים מחולה לחולה והם נדרשים לעשות את מלאכתם בדייקנות וביעילות. בנסיבות אלו, הם נאלצים ליטול מן החולה את המידע הרפואי הרלבנטי בלבד, מבלי להתעכב על מידע שאינו נראה להם חיוני באותה שעה לאבחון הבעיה. שנית, מטרת האבחון בחדר המיון, כשמו, הוא מיון ראשוני של החולה – אם הוא נזקק לטיפול רפואי מעמיק יותר בבית החולים, או שניתן לטפל בו באופן נקודתי בחדר המיון ולשלחו לביתו. גם בשל היבט זה, מתמקדת האנמנזה הנערכת בחדר המיון באבחון הבעיה הקונקרטית של המטופל, ולאו דווקא במכלול ההיסטוריה הרפואית שלו".

בפסק דין פלונית נגד רמב"ם נקבע כי "הטלת חובה על רופא חדר המיון לערוך אבחון ובירור יסודי עלולה להביא בסופו של דבר לפגיעה בבריאותם של המטופלים האחרים השוהים במקום וגם מטעם זה אין להטיל עליו חובה שכזו".

עוד נקבע בפסק דין מימון נגד משרד הבריאות "סבירות התנהגותם של הרופאים תיבחן ביחס לתפקידו של כל רופא ורופא במערך הרפואה, שכן שונה חובת הזהירות שחלה על רופא משפחה כלפי מטופלו מזו של רופא חדר מיון, המספק שרותי רפואה דחופה. תוכנה של חובת הזהירות נגזר מתפקידו ותחום מומחיותו של הרופא".

לפניה ישירה אל משרד עו"ד ונוטריון אסף - פן, לחץ/י כאן

לא כל טעות של רופא תיחשב אוטומטית לרשלנות רפואית 
בחדר המיון מתקבלים כל העת אנשים הסובלים ממצבים רפואיים מורכבים שחלקם אף מסכני חיים. בין שלל המצבים הרפואיים ניתן לציין התקפי לב, אירועים מוחיים על רקע חסימה או דימום ממפרצת, פגיעות טראומה ועוד. במקרים אלו הדינמיות של המצב הרפואי מחייבת קבלת אבחנה מדויקת ומהירה לצורך מניעת הדרדרות במצבו של המטופל. סביבת עבודה זו, יחד עם עומס שעות העבודה אינה פשוטה, ולעיתים עלולה לגבות מחיר. חשוב להבהיר, יתכן כי לאחר ביצוע הבדיקות יגיע הרופא לאבחנה שגויה, יתכן כי בעת ההחלטה על טיפול יהיה ליקוי בשיקול דעתו, יחד עם זאת, העובדה שנעשתה למטופל פעולה רפואית אבחנתית או טיפולית והתוצאה הייתה רעה מבחינתו, אינה מלמדת בהכרח על קיומה של רשלנות רפואית המזכה את הנפגע בפיצויים. 

לפיכך, לא כל טעות של רופא תיחשב באופן אוטומטי לרשלנות רפואית. במסגרת הבחינה שתתבצע בבית המשפט תיבחן התנהגותו של הרופא המטפל בהשוואה לסטנדרט התנהגות רפואי מקובל של "הרופא הסביר". בית המשפט ייבחן האם הרופא המטפל ביצע את עבודתו בקפדנות הראויה והאם הוא מחזיק בידע המקצועי, במיומנות ובניסיון הדרושים לביצוע התפקיד. 

על רופא חדר המיון לדעת גם את מגבלותיו, ולזהות מה הם אותם המקרים בהם אין לו את הכישורים או התנאים המספיקים כדי לקבל את ההחלטות, ולפנות לדרג בכיר יותר או למומחה בכיר בדיסציפלינה שונה.

עורך הדין ניר אסף (צילום: צילום עצמי)עורך הדין ניר אסף (צילום: צילום עצמי)

רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל אחד משלבי הטיפול הרפואי
רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל אחד משלביו של הטיפול הרפואי. בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת קיומה של רשלנות רפואית, הוא ייבחן את התנהלותו של הרופא כבר בשלב של שמיעת סיפור המחלה מפי המטופל ובני משפחתו. בהמשך ייבחן האם הרופא ביצע את כל הבדיקות והפרוצדורות האבחנתיות הנחוצות לצורך קבלת החלטה מבוססת ביחס לטיפול המתאים. בהמשך ייבחנו איכות הטיפול הרפואי שניתן למטופל והמעקב הרפואי שבוצע לו לאחר הטיפול. לצורך הכרעה בסוגיית קיומה של רשלנות רפואית בית המשפט ייעזר בין היתר ברשומות רפואיות רלבנטיות ממועד האירוע, בחוות דעת רפואיות מטעם הצדדים ובעדויותיהם של המטופל ואנשי הצוות הרפואי. 

מקרי רשלנות רפואית ברפואה הדחופה מתרחשים לרוב במסגרת הטיפול בחדר המיון ובמחלקות לרפואה דחופה בבית החולים. בין מקרי הרשלנות השכיחים ניתן לציין איחור במתן טיפול רפואי, התעלמות מתלונותיו של המטופל, אי ביצוע בדיקות מתאימות, פענוח שגוי שלהן או עיכוב בביצוען, מתן טיפול תרופתי שגוי, אבחון שגוי, חוסר מיומנות בביצוע הטיפול הדרוש, שחרור מטופל לביתו כאשר מצבו הרפואי מחייב המשך אשפוז ועוד. 

הגשת תביעת רשלנות רפואית 
אדם הסבור כי הוא נפגע בעקבות רשלנות רפואית במסגרת רפואה דחופה צריך לשמור על כל התיעוד הרפואי הרלבנטי שקיבל בבית החולים ולפנות בהקדם לעורך דין שעוסק בתחום הרשלנות הרפואית בטיפולי רפואה דחופה. עורך הדין ייבחן את התיעוד הרפואי, יקשיב לגרסתו ויחליט על סמך הנתונים שבפניו האם יש מקום להפנותו לבדיקת מומחה רפואי לצורך הכנת חוות דעת לקראת הגשת תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי.

חשוב לציין כי לצורך הוכחת עניינים שברפואה במסגרת תביעת רשלנות רפואית המטופל נדרש לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי. חוות הדעת תכלול בין היתר התייחסות להתרשלות הצוות הרפואי, לנזק שנגרם למטופל ולקשר הסיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק.

עורך דין ניר אסף מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, דיני ביטוח ותביעות נזיקין ובליטיגציה אזרחית על כל היבטיה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרשלנות רפואית ברפואה דחופה LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.