בהתאם להוראותיו של סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, רשות התביעה (אם התביעה המשטרתית ואם הפרקליטות) מחויבת לשלוח לחשוד בביצוע עבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש בגינה עולה על 3 שנות מאסר)-מכתב יידוע. מטרתו של מכתב היידוע היא לעדכן את החשוד, כי חומר החקירה בעניינו, הועבר מהגוף החוקר לרשויות התביעה לצורך בחינת האפשרות כי יוגש כנגדו כתב אישום. מכתב היידוע מיידע את החשוד בדבר זכותו לקיים את הליך השימוע וזאת במטרה לנסות לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו (בכל העבירות בהן הוא חשוד, או בחלקן) ולסגור את התיק. זאת, אם בעילה של חוסר אשמה, אם מחוסר ראיות ואם מחוסר עניין לציבור.                 

לאיזו כתובת נשלח מכתב היידוע?
מכתב היידוע אמור להישלח לחשוד באמצעות דואר רשום. המכתב נשלח לחשוד עפ"י הכתובת שציין בהודעתו, בעת שנחקר בתחנת המשטרה. במקרים מובהקים, בהם היה ברור לרשויות התביעה כי החשוד לא מתגורר עוד בכתובת זו וכי היו צריכות לשלוח את מכתב היידוע לכתובת אחרת (למשל, כאשר התבצעה במקום עבירה והחשוד הורחק ממנו, לתקופה ממושכת), ניתן יהיה לבטל כתב אישום שהוגש, לצורך קיומו של שימוע (שייתכן שיביא לאי הגשתו של כתב האישום מחדש או שלא). בעוד שרבים מהחשודים אינם מייחסים משמעות רבה לעצם קבלת מכתב היידוע, יש להבין כי חשיבות המכתב היא עצומה וכי, במקרים רבים, יש בו כדי להעיד על אפשרות קרובה שיוגש נגדם כתב אישום ועל סיכוי שיש בידיהם להימנע מכך, לו יפעלו, באופן מידי, ובצורה אחראית.

באילו מקרים אין חובה על התביעה לשלוח מכתב יידוע?
החריג היחיד לשליחת מכתב יידוע הוא במקרה של תיקי אלמ"ב (חשד לתקיפת בן זוג), בתיקים בהם החשוד שוהה במעצר, או בתיקים בהם ראש שלוחת התביעות/פרקליט המחוז סבור כי, מפאת דחיפות העניין, אין מקום לשליחת מכתב יידוע (לדוגמא, תיק בו החשוד נמצא במעצר בית וחשודים אחרים נמצאים במעצר).

קיבלתי מכתב יידוע - מה עושים?
לאחר שהחשוד קיבל את מכתב היידוע, הוא רשאי לפנות בכתב, בתוך 30 יום מיום קבלתו, לרשות התביעה ולבקש לצלם את חומר הראיות בעניינו. בתיקים של שלוחות התביעות (המשטרתיות), יש זכות לחשוד (או לבא כוחו) לצלם את חומר הראיות. בשלב זה, טרם הגשת כתב אישום, רשות התביעה אינה חייבת להעמיד לרשותו של החשוד את כלל הראיות אלא רק את עיקרן. הכוונה היא להעברת החומר הכתוב בלבד (הודעות, דוחות פעולה, מזכרים וכד') ולא העתקי תקליטורים המכילים סרטונים, תמונות, הקלטות וכד' (אלא אם אין להם מקבילה בחומר הראיות הכתוב והם קריטיים להכרעה בנוגע לחפותו או לאשמתו של החשוד, כגון סרטון המתעד ביצוע עבירת רכוש והמזהה, לכאורה, את החשוד). 

בתיקי פרקליטות - מכתב יידוע ראשון ומכתב יידוע שני
בתיקי פרקליטות, בשל עומס העבודה המוטל עליה ומורכבות התיקים, נהוגה פרקטיקה אחרת (אשר קיבלה את אישורו של פרקליט המדינה): שליחת מכתב יידוע ראשון, המיידעת את החשוד כי התיק הגיע למשרדי הפרקליטות. בשלב זה, אין, עדיין, אפשרות לצלם את חומר החקירה אך ניתן לשלוח לפרקליטות נימוקי שימוע בכתב. אין חובה לשלוח, בשלב זה, נימוקי שימוע, וייתכן שהתיק ייסגר ע"י הפרקליט (בחלוף מספר חודשים עד כשנה, לאחר שהפרקליט "יגיע" לתיק, ולעתים, גם לאחר שתעבור תקופה מספקת ללא הגשת תלונות נוספות, כמו בתיקי אלימות במשפחה/תקיפת קטין קלים).

במידה שהפרקליט סגר את התיק (מחוסר ראיות, מחוסר עניין לציבור או מחוסר אשמה, במקרים הנדירים), הוא ישלח על כך הודעה מתאימה לתחנת המשטרה שטיפלה באירוע ותחנת המשטרה אמורה לשלוח לחשוד הודעה בדבר סגירת התיק. לא תמיד משרד הרישום (שזהו תפקידו) בתחנת המשטרה עושה תפקידו נאמנה ושולח לחשוד הודעת סגירה ולכן מומלץ לבדוק בתחנת המשטרה, בה נחקרתם, בחלוף כחצי שנה (ואז, מדי כחודשיים), מה הסטטוס של תיק החקירה; האם עדיין פתוח או כבר נסגר. במידה שהתיק נסגר – ניתן לפנות לרכז/ת החקירות בתחנה לבקש לקבל "הודעה בדבר סגירת התיק".                

בשלב השני, לאחר שפרקליט עבר על התיק וסבר כי יש בו די ראיות להעמדה לדין ועניין לציבור, יישלח לחשוד מכתב יידוע שני ובו ייכתב לו כי נשקלת העמדתו לדין (בכפוף לקיום שימוע) בחשד לביצוע עבירות כאלה וכאלה, שהתבטאו במעשים כאלה וכאלה (יש הקוראים למכתב היידוע השני "כתב חשדות"), וכי באפשרותו לצלם את חומר הראיות, בתוך 30 יום, ולשלוח נימוקי שימוע (או לתאם פגישת שימוע באמצעות בא כוחו). 

במידה שהתקבל מכתב יידוע שני מהפרקליטות, יכול החשוד/בא כוחו לצלם את חומר הראיות ולשלוח נימוקי שימוע או שיכול בא כוח החשוד לתאם פגישה עם הפרקליט המטפל, בה יושמעו בע"פ נימוקי השימוע. לעתים, פגישה תהיה אפקטיבית יותר (תלוי באופי החשדות ובצורך לשכנע יותר בע"פ) ולעתים פחות (מקום שיש יותר צורך לפרט נימוקים עובדתיים בכתב לשם סגירת התיק מחוסר ראיות). במהלך תקופה זו מומלץ לחשוד לפנות לעורך דין מקצועי ובעל ניסיון רב בתחום הפלילי. לפני השימוע עורך הדין יוכל לצלם את חומרי החקירה ולהיערך להגשת הבקשה להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד גיל באיער, לחץ/י כאן

סגירת תיק משטרה לאחר עריכת שימוע לחשוד
במסגרת השימוע (בכתב או בע"פ), ינסה עורך הדין המייצג את החשוד לשכנע את התובע או את הפרקליט, בעזרת נימוקים שעניינם העדר ראיות מספיקות או העדר אינטרס ציבורי בתיק (או לשילוב של שניהם), להימנע מהגשת כתב אישום. לעתים, כאשר יתקיימו ראיות טובות כנגד החשוד בחשד לביצוע עבירה מסוימת, מטרתו החלופית של השימוע תהיה ניסיון לשכנע את התובע/הפרקליט להימנע מהגשת כתב אישום בגין עבירות נוספות, שיוחסו לחשוד בחקירתו, או ניסיון להגיע לעונש מוסכם שיוצג בפני בית המשפט (או הסכמה לשליחתו של החשוד לתסקיר לשאלת הרשעתו והסכמה כי לא יורשע, במידה שהתסקיר יהיה חיובי ושירות המבחן ימליץ על אי הרשעתו). בדרך זו, יכול, למשל, שימוע להוביל, כבר בשלב מוקדם, לכיוונו של הסדר טיעון המיטיב עם החשוד, מקום שהראיות הקיימות בתיק אינן מאפשרות לסגור אותו.

לנוכח חשיבותו הרבה של השימוע הפלילי ביחס להכרעה בדבר שאלת קיומו של הליך פלילי כנגד חשוד, ההמלצה לחשודים היא לפנות לסנגור מיומן ומקצועי, מיד בסמוך לאחר קבלת מכתב היידוע. במהלך השימוע ולאחר מעבר לעומק על חומר הראיות של התביעה ושמיעת גרסתכם, הסנגור יוכל לנסות לשכנע את רשויות התביעה כי מוצדק להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך הדין גיל באיער (צילום: ימימה פרמן)עורך הדין גיל באיער (צילום: ימימה פרמן)

ניסיון רב שנים והיכרות מעמיקה עם מערכת המשפט הפלילי
עורך הדין גיל באיער, עוסק בתחום המשפט הפלילי משנת 1998, ייצג, במהלך השנים, בהצלחה, חשודים ונאשמים באלפי תיקים פליליים ותיקי מעצרים, במגוון רחב של עבירות מסוגים שונים. עו"ד באיער שימש, במשך מספר שנים, תובע משטרתי, ובמסגרת תפקידו זה לקח חלק בתיקים פליליים ודיוני מעצרים רבים.

לאחר שנים בשירות המשטרה, עו"ד באיער החליט לעבור לייצג חשודים ונאשמים כסנגור ותוך כך לרתום את ניסיונו רב השנים והיכרותו עם מערכת המשפט הפלילית לטובת לקוחותיו. ניסיונו הרב של עו"ד גיל באיער עם התחום הפלילי, על כל רבדיו, מאפשר לו להשתמש בארגז הכלים, שרכש במהלך השנים, כדי למצוא פתרונות משפטיים יצירתיים ויעילים עבור לקוחותיו לצורך ביסוס ההגנה המשפטית היעילה ביותר עבורם.

עו"ד גיל באיער מעניק שלל שירותים משפטיים בתחום המשפט הפלילי הכוללים, בין היתר, ייעוץ, טיפול משפטי וייצוג של חשודים ונאשמים בשלל עבירות פליליות דוגמת אלימות במשפחה והחזקת סמים. יתרה מזאת, עורך הדין באיער מנוסה מאוד במתן ייעוץ לנחקרים לקראת חקירתם במשטרה, הגשת בקשות לסגירת תיקי משטרה פתוחים, מחיקת רישום משטרתי (תיקי משטרה סגורים) ומחיקת רישום פלילי (בקשות לנשיא לקיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה).

עו"ד באיער דוגל במתן יחס אישי לכל לקוחותיו, תוך שיתופם בפעולות המשפטיות המתוכננות בתיק ובמגוון האפשרויות העומדות בפניהם, תוך הסבר אודות הסיכויים והסיכונים של כל אפשרות. עו"ד באיער סבור כי חובתו הראשונית הנה להעניק ללקוחותיו מענה רגשי (כמי שמוצאים עצמם, לראשונה בחייהם, לרוב, בהליך פלילי שהנו טראומטי עבורם), לצד הענקת הטיפול המשפטי הטוב ביותר שהוא יכול להעניק להם. זאת, לצד נחישות, יצירתיות וזמינות.

משרד עו"ד גיל באיער - דרך בן גוריון 8 (קומה 5), רמת גן טלפון: 053-9428974

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ, מכל סוג, או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עשויה להשתנות, מעת לעת.