בכתבה נתייחס לכל מה שאתם צריכים לדעת כדי להבטיח את זכויותיכם במקרה של פרידה או פטירה.
חשוב לדעת, כי זכויותיהם של זוגות חד מיניים, כמו גם ידועים בציבור, נקבעות לרוב על ידי פסיקות תקדימיות פרטניות ולא באמצעות חקיקה. זאת מאחר שאין בישראל חוק המסדיר "נישואים אזרחיים".
לכן, זוג חד מיני או זוג ידועים בציבור המעוניין להסדיר את ענייני ההורות, הזוגיות והרכוש למקרה של פרידה או פטירה - חייב להסדיר זאת במערכת הסכמים ובצוואות.
בעניין זה עלי לציין, שזוגות שערכו הסכם ממון - אין זה מספיק. ההמלצה שלי כעורכת דין ונוטריון, מגשרת משפחתית עם ניסיון של מעל 20 שנה, שחייבים גם חגורה וגם שלייקס.
כלומר, גם הסכם ממון וגם צוואה. אסביר:
בסעיף 55 לחוק הירושה נקבעה הוראה של "מעין צוואה", כלומר איש ואשה החיים יחד, ואינם נשואים זה לזו, וגם אף אחד מהם לא נשוי לאחר, במות הראשון מבניהם – אזי השני, שנותר בחיים, יורש אותו.
כדי למנוע זאת - חייבים צוואה, ואין להסתפק רק בהסכם ממון.
חשוב להדגיש, כי לשון החוק אומנם מדברת על איש ואשה, דהיינו ידועים בציבור, ברם הפסיקה מתייחסת גם לזוגות חד מיניים, ולכן כדאי לכם להשקיע ולקרוא את הכתבה עד סופה.
קיימת התקדמות ביחס החברה לקהילה הלהט"בית, אך עדיין, כמו אצל זוגות ידועים בציבור, אין מרשם המתעד מתי "הזוגיות נוצרה" ומתי "הזוגיות בוטלה", להבדיל מזוגות נשואים, שלגביהם קיים תאריך נישואין ומועד גירושין.
אצל ידועים בציבור, כמו אצל הזוגות החד מיניים, במקרה של מחלוקת יהיה צורך להוכיח כל דבר בראיות. למשל: מתי הזוגיות נוצרה - כדי להוכיח ממתי הצדדים צוברים זכויות האחד של השני, או מתי נפרדו- כדי להפסיק את הצבירה המשותפת.
לכן, כדי למנוע מאבקים עתידיים נכון יהיה לגשר ולהגיע להבנות בין בני הזוג ולהסדיר אותן באמצעות הסכם ובצוואות וכך למנוע מראש הופעתן של מחלוקות שעלולות להופיע.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד, גישור ונוטריון חיה לזר נוטקין, לחץ/י כאן
בני זוג מאותו מין מופלים לרעה לעומת בני זוג הטרוסקסואלים
כפועל יוצא מהעובדה שמוסד הנישואים במדינת ישראל נתון באופן בלעדי בידי בית דין דתי - אצל יהודים בבית הדין הרבני, הרי שאין אפשרות להינשא בישראל בנישואים אזרחיים.
לכן, בני זוג מאותו מין מופלים לרעה ביחס לבני זוג הטרוסקסואלים, שכן הם לא יכולים להינשא בישראל גם אם היו רוצים בכך.
אפליה זו מובילה לקיפוח ומונעת מזוגות חד מיניים את האפשרות ליהנות באופן אוטומטי מהטבות רבות שנגזרות מסטטוס הנישואים.
במסגרת המאבק לזכויות של זוגות חד מיניים, בשנת 2006 בית המשפט העליון קיבל את עתירתם של חמישה זוגות חד מיניים נגד מנהל האוכלוסין במשרד הפנים. במסגרת העתירה ביקשו הזוגות להורות למשרד הפנים לרשום אותם כ"נשואים" לאחר שנישאו בטקס נישואים אזרחי בקנדה, המכירה בנישואים אלו לפי חוקי המדינה שם. בית המשפט העליון קבע כי פקיד הרישום במשרד הפנים מחויב לרשום את מה שעולה מהמסמכים הרשמיים שהוגשו לו על ידי הזוגות, לפיהם הם אכן נשואים.
חשוב לציין כי הזכאות של בני זוג מאותו מין היא אך ורק לעצם הרישום שלהם כנשואים במרשם האוכלוסין הישראלי. כלומר, פסק הדין לא קבע שבישראל מכירים בנישואים של בני זוג מאותו המין, וגם לא נקבע שהרישום עצמו מקנה לבני הזוג מעמד של זוג נשוי, על כל המשתמע מכך.
לכן, במקרה מוות של אחד מבני הזוג החד מיניים או הידועים בציבור, שכאמור לגביהם אין רישום רשמי- בן הזוג השני ייאלץ להוכיח שהם היו בני זוג גם במועד הפטירה. זאת למשל כדי שיוכל לקבל זכויות כ"שאר" של בן/ת הזוג שנפטר. זאת בזמן שבן/ת זוג נשוי, שבן זוגו נפטר - ייהנה מקצבת שארים כמעט באופן אוטומטי.
חלוקת רכוש של זוגות בני אותו מין / ידועים בציבור
בשנים האחרונות בתי המשפט החילו על בני זוג מאותו המין את חזקת שיתוף בנכסים שחלה על ידועים בציבור. לפיכך, כאשר בני זוג מאותו המין או בני זוג ידועים בציבור מעוניינים להיפרד לאחר שחיו מספר שנים כנשואים, צברו רכוש יחדיו (אפילו אם הרכוש נרשם רק על שם אחד מבני הזוג) ולעיתים אף גידלו ביחד ילדים, הם צריכים לפנות לבית המשפט כדי להסדיר את כל ההיבטים שנוגעים לחלוקת הרכוש, משמורת הילדים, מזונות הילדים וזמני השהות עם הילדים.
כלומר, כמו כל זוג רגיל גם הזוגות החד מיניים או הידועים בציבור צוברים במהלך חייהם רכוש משותף. רכוש זה כולל גם רכוש שרשום רק על שם אחד מבני הזוג והוא נצבר במהלך הזוגיות המשותפת. למשל, רכב שאחד מבני הזוג רכש תוך כדי הזוגיות או אפילו זכויות פנסיה שנצברו בתקופת השיתוף. כאשר ידועים בציבור או בני זוג מאותו מין מחליטים להיפרד – הם צריכים לפנות לערכאה שיפוטית לצורך הכרעה או להתבסס על הסכם ממון שערכו קודם לכן וקובע כיצד יש לחלק את הרכוש.
כך שמטרתו של הסכם ממון היא לספק לצדדים ודאות, ביטחון כלכלי, ולמנוע סכסוכים בנושאים רכושיים במקרה של פרידה. באמצעותו בני הזוג קובעים מראש מה מוגדר כרכוש משותף, מה ייחשב רכוש נפרד, ואיך תתבצע החלוקה ביניהם.
עריכת הסכם חלוקת רכוש והגשתו לאישור בית המשפט
אפשרות נוספת שעומדת בפני בני זוג ידועים בציבור או חד מיניים, היא לערוך הסכם חלוקת רכוש בסמוך לפרידה ולקבוע במסגרתו כיצד יחולק הרכוש ביניהם בהתאם להעדפותיהם ולשיקול דעתם. את ההסכם בני הזוג יצטרכו להגיש לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה.
הסכם מסוג זה רלוונטי למצב בו בני הזוג לא ערכו הסכם ממון ויש בניהם מחלוקת לגבי חלוקת הרכוש, כך שהם זקוקים להכרעה של בית המשפט.
חשוב להבהיר כי בעניין מזונות ומשמורת ילדים- גם אם בני הזוג הגיעו להסכמות ביחס לסוגיות שעל הפרק, הם יצטרכו להגיש את ההסכם לאישורו של בית המשפט לצורך קבלת תוקף של פסק דין. במידה ויתעוררו מחלוקות בנושאי משמורת או מזונות, בית המשפט הוא זה שיכריע בסוגיה עבור הצדדים.
בין היתר יבחן בית המשפט אם ההורה האחר (שאינו ההורה הביולוגי של הילד, בין אם הוא ידוע בציבור הטרוסקסואלי ובין אם הוא חד מיני) הוא בעל זכויות וחובות כלפי הילד לעת פרידה.
זכויות הירושה של זוגות חד מיניים
כפי שנכתב בפתיח, במקרה של ידועים בציבור חל סעיף 55 לחוק הירושה שקובע כי בהעדר צוואה בן/ת זוג שנותר בחיים , יורש את בן/ת הזוג שהלך/ה לעולמו/ה, כאילו הם היו נשואים.
אומנם חוק הירושה נוקט בלשון "איש ואישה" ולכאורה אינו מכיר בזכות הירושה של זוגות חד מיניים תוך התייחסות לזוגות הטרוסקסואלים בלבד, אולם הפסיקה שהתפתחה בנושא והתקדימים המשפטיים החילו אותו גם על בן/ת זוג שנמצא בקשר זוגי עם בן/ת זוג מאותו מין.
כאמור, בישראל אין חקיקה שמסדירה את מעמדם של זוגות ידועים בציבור ואת זכויותיהם. יחד עם זאת בפועל הפער בין זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור ובין אלו של זוגות נשואים הצטמצם במהלך השנים בעקבות פסיקת בתי המשפט. ולכן, כדי לייתר את הצורך בהתדיינות משפטית בנושאי חלוקת רכוש וירושה של בני זוג ידועים בציבור, כמו גם זוגות חד מיניים, חשוב להסדיר מראש את העניינים הללו באמצעות פניה לעורך דין מקצועי העוסק בתחום הצוואות והירושות, הסכמי ממון והסכמי חלוקת רכוש.
לגבי זהות עורך הדין אציין, שעדיף תמיד לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה שעוסק בדיני ירושה ומשפחה, שכן אז הראייה שלו היא ראייה כוללת. עורך דין כזה יודע לצפות ולהתמודד עם הסוגיות שעלולות לצוץ במסגרת ההליך. בנוסף, התקשרות עם עו"ד שהתמחותו בתחום דיני המשפחה והוא גם נוטריון, יכולה להועיל מאחר ומכוח סעיף 22(ז) לחוק הירושה, צוואה בפני נוטריון שוות ערך לצוואה בפני "רשות" – ערכאה שיפוטית, שופט או דיין.
האם אפשר להימנע מהתדיינות ממושכת ויקרה בבית המשפט לענייני משפחה?
לסיכום הדברים ניתן לומר כי לבני זוג מאותו המין ולזוגות ידועים בציבור שמעוניינים לייצר לעצמם ודאות וביטחון באשר לעתידם, מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום דיני המשפחה והירושה. נכון יהיה שעורך הדין יסייע לבני הזוג לערוך צוואה תקפה שתסדיר למשל את היקף הירושה של בן הזוג החי במקרה של פטירת בן זוגו, או שתקבע מה יהיה מעמדו של בן הזוג האחר ביחס לילד, שאינו ילדו הביולוגי. כל אלה ימנעו בעתיד מזוגות אלה את הצורך להגיע לבית המשפט ולנהל הליך משפטי לצורך מימוש הזכויות.
יתרה מזאת, באמצעות עריכת הסכם חיים משותפים (שצופה פני הווה - החיים עצמם) וצוואה (הצופה פני עתיד – המוות) בני זוג מאותו מין וזוגות ידועים בציבור יוכלו לקבוע בדיוק את המשטר הרכושי שיחול ביניהם - האם הם מעוניינים בשיתוף או בהפרדה. כך יוכלו בני הזוג להבטיח שיכירו בזכויותיהם וברצונם בזמן אירועים הרי גורל כמו פרידה או מוות, מבלי שיצטרכו לנהל התדיינויות ממושכות ויקרות בבית המשפט לענייני משפחה.
עורכת הדין חיה לזר נוטקין מוסמכת כנוטריון וכמגשרת ועוסקת בדיני משפחה וירושה, גירושין וגישור בגירושין ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.