גם אם התשובה לכך היא לא, עדיין  מרביתנו נזדקק לשירותי נוטריון לפחות פעם אחת בעת שנרצה ליטול משכנתא. ואולם רבים מאיתנו שירצו ללמוד בחו"ל או לעשות תת התמחות ברפואה או סתם לקנות דירה בארץ זרה להשקעה יזדקקו אף הם לשירותי נוטריון.

נקודות מפגש נוספות שלנו עם עורך דין נוטריון יכולות להיות בבקשות לאזרחות זרה שאז נזדקק לתרגם לשגרירות של אותה ארץ את כל המסמכים בשפה שאזרחי אותה ארץ דוברים. אם נרצה למשל לקבל אזרחות אוסטרית נידרש לתרגם מסמכים רבים לגרמנית. בנקודה זו נזדקק לשירותיו של נוטריון גרמנית לעומת זאת אם נרצה לקבל אזרחות פורטוגלית נידרש לשירותי תרגום נוטריון פורטוגזית.

אם כך שירותיו של נוטריון יכולים להיות רלבנטיים לרבים מאיתנו בנקודות שונות של החיים. במאמר זה ננסה להסביר מה ההבדל בין עורך דין לנוטריון? האם עורך דין חייב להיות נוטריון? והאם נוטריון חייב תחילה להיות עורך דין?

ראשית האם כל עורך דין חייב להיות נוטריון?
התשובה היא שממש לא. ישנם עורכי דין רבים העוסקים במקצוע עריכת הדין שנים רבות ומחליטים מסיבות שלהם כי אינם חפצים להיות נוטריונים. הם בהחלט יכולים להמשיך בכישרון רב להמשיך במקצוע שלהם כעורכי דין שנים רבות ובהצלחה מרובה. במקרים כאלה אם הם נזקקים לשירותי נוטריון כל שעליהם לעשות הוא להפנות לאחד הקולגות אשר פעמים רבות אף יושב עימם יחד באותו משרד.

יחד עם זאת, כל נוטריון חייב תחילה להיות עורך דין. הסיבה לכך היא שחוק הנוטריונים קובע כי כשירות להיות נוטריון יכולה להיות לאחד מאלה:

מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון:

  1. הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
  2. הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה:
     
    (א). עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל;
    (ב). עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל.
  3. לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון;
  4. לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש"י-1950;
  5. ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי-חוץ, תש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפסקה (4).
     
    (א) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו עשר שנים מיום שבו הוטל העונש.

עורך דין נוטריון-מה תפקיד הנוטריון?
כפי שחוק הנוטריונים מפרט מכיוון שנוטריון הוא קודם כל חייב להיות עשר שנים עורך דין הרי שעומדות לרשותו כל הסמכויות המוקנות בחוק לעורך דין ובנוסף לכך מוקנות לנוטריון כל הסמכויות הבאות והכל על פי חוק הנוטריונים:

סמכויות הנוטריון להלן הן בנוסף לסמכויותיו כעורך דין 

נוטריון מוסמך –

  1. לאמת חתימה על מסמך;
  2. לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך;
  3. לאשר נכונותו של העתק מסמך;
  4. לאשר נכונותו של תרגום מסמך;
  5. לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
  6. לאשר שאדם פלוני חי;
  7. לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
  8. לערוך העדה של מסמך סחיר;
  9. לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
  10. להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
  11. לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין;

עורך דין נוטריון איזו הכשרה נדרשת?
לאחר שעורך הדין צובר וותק של עשר שנים עליו לעבור הכשרה ייחודית בתחום הנוטריוני. הכשרה זו הינה תנאי להפיכתו מעורך דין לנוטריון ורק לאחר ההכשרה עליו לעבור הליך נוסף של רישום בפנקס הנוטריונים.

חוק הנוטריונים קובע כי רישום בפנקס נוטריונים ותשלום אגרת רשיון היא תנאי לתחילת עבודת נוטריון 

"בטרם יתחיל נוטריון לכהן –

  1. יחתום את שמו בפנקס הנוטריונים שינוהל בפיקוחו של שר המשפטים;
  2. ימסור למי ששר המשפטים הסמיכו לכך דוגמה של חתימתו ושל חותמו, בדרך שנקבעה בתקנות;
  3. ישלם את האגרה שנקבעה בתקנות".

נשמח לראותכם בעמוד הפייסבוק שלנו