היסטוריה בצלאח א-דין: גלי בהרב-מיארה מונתה היום (שני) ליועצת המשפטית לממשלה - האישה הראשונה בתפקיד - והאדם ה-15 שנושא בתפקיד הבכיר. בהרב-מיארה, בת 63, היא בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה והייתה פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי), תפקיד בו כיהנה עד שנת 2015 ופרשה ממנו אחרי 30 שנה בפרקליטות. היא הייתה המועמדת המועדפת על שר המשפטים גדעון סער, שלא הסתיר את מי הוא רוצה לראות בתפקיד. 

היא נכנסת לתפקידה ברגע של משבר אמון גדול במערכת אכיפת החוק, על רקע החשיפות בפרשת הריגול המשטרתית וחוסר האמון של חלק מהעם במשפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. 

בהרב-מיארה מביאה עמה ניסיון רב בתחומים האזרחיים, מנהליים, משפחה, נזיקין, מערכת הביטחון, דיני עבודה, משפט מסחרי וגם נושאים פיסקליים ומקרקעין. היא גם הקימה וניהלה את המחלקה לעניינים מנהליים בפרקליטות מחוז תל אביב בין השנים 2001 ועד 2006. מנגד, היא חסרת ניסיון בתחום הפלילי, דבר שעד כה נחשב כדרישה למי שעמוד בראש התביעה הכללית בישראל, והיעדרו עלול לעמוד לה לרועץ בעיקר בתפקידה כראש התביעה הכללית. 

תסתמך על פרקליט המדינה?

בפני בהרב-מיארה עומדים שורה של אתגרים, שאולי המרכזי שבהם הוא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. במערכת המשפט מעריכים כי היעדר ניסיונה הפלילי של בהרב-מיארה דווקא עשוי לסייע לרצונו של סער לפצל את תפקידי היועץ המשפטי לשניים - יועץ לממשלה מחד ותובע כללי מנגד ולהקל על התהליך. ההערכה היא שעד שהפיצול הזה יקרה, אם בכלל, בתחום הפלילי היועמ"שית החדשה תסתמך על פרקליט המדינה עמית איסמן.

אתגר נוסף שללא ספק יעסיק את היועמ"שית החדשה הוא שאלת עסקת הטיעון עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. כזכור, נתניהו ניהל מגעים עם היועמ"ש הקודם איבחי מנדלבליט על עסקת טיעון, אולם אלה הופסקו בשל שאלת הקלון. 

בעיה נוספת שתעמוד לפתחה של בהרב-מיארה היא סוגיית האמון במערכת המשפט, לרבות הפרקליטות, זאת על רקע משפט נתניהו והטענה שרדפו אותו וחשיפת פרשת הריגול המשטרתי באמצעות תוכנת פגסוס. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר היום כי לאחר שתיכנס לתפקידה יתייעצו עמה כדי לראות איך לנהוג בפרשה הזאת.  

ניסיון אזרחי רב והתנגדות לפסקת ההתגברות

מאז פרישתה משורות הפרקליטות כיהנה בהרב מאירה במספר ועדות ציבוריות ביניהן הוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, הוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי, יו"ר הוועדה לבחינת כשירות מינויים בתאגידים העירוניים במשרד הפנים וחברה במועצת בתי הדין המנהליים. וכן דריקטריונית במספר חברות ממשלתיות. מאז 2016 ועד לכניסתה לתפקידה היועמ"שית היא שימשה כיועצת במשרד עו"ד תדמור לוי ושות'. 

בנוסף, הייתה חברה בוועדת האיתור של נציבות שירות המדינה, המחווה דעתה בפני הממשלה על מינויים בכירים שמינויים טעון אישור הממשלה שימשה חברה בוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים והוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי, יושבת ראש הוועדה לבחינת כשירות מינויים בתאגידים עירוניים במשרד הפנים, יושבת ראש הוועדה הציבורית לבחינת מקצוע החקירות הפרטיות, וחברה במועצת בתי הדין המינהליים.

לבהרב-מיארה ניסיון מסויים במשפט בינלאומי, לאחר שב-2018, לבקשת פרקליטות המדינה, כתבה חוות דעת שהגנה על בני גנץ ואמיר אשל מתביעת נזיקין אותה הגיש לבית משפט בהולנד פלסטיני שבני משפחתו נהרגו במבצע צוק איתן. חוות דעתה התקבלה והתביעה נדחתה. 

את דעתה בנושאים שנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית, כמו פסקת ההתגברות והרחבת חוק החסינות, הביעה היועמ"שית הנכנסת כבר במאי 2019, כשלצד בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובמשרד היועץ המשפטי לממשלה, חתמה על גילוי דעת נגד חקיקת החוקים האלו.