בינואר 2019 נחקק חוק המידע הפלילי ותקנת השבים שייכנס לתקפו ב-12 ביולי 2022. החוק החדש בא לענות על מספר סוגיות שהתעוררו מאז נחקק החוק המקורי, בשנת 1981. מטרת החוק היא להגדיר מחדש את האיזון שבין שני אינטרסים מנוגדים.

מצד אחד- ההכרה בחשיבות שיש בתיעוד מלא של ההיסטוריה הפלילית של אדם ומסירתה לגורמים שונים לצורך הגנה על אינטרסים ציבוריים חשובים, ביניהם האינטרס של מעסיקים ושל גורמים אחרים לקבל מידע על מועמדים לעבודה ועל אנשים הבאים איתם במגע.

מצד שני- הגנה על ערכי ׳תקנת השבים׳, החשובים לא פחות ומגלמים את האינטרס הפרטי והציבורי בשיקומם של עוברי חוק, כך שיוכלו לשקם חייהם ולהמשיך במהלך חיים נורמטיבי, מבלי שהכתם הפלילי בעברם ימנע מהם להשתלב במסגרות תעסוקתיות שונות.

עורכת הדין רלי אבישר-רווה (צילום: אורלי רוזנבלט)עורכת הדין רלי אבישר-רווה (צילום: אורלי רוזנבלט)

כמו כן, מגן החוק כל זכותו של בעל הרישום הפלילי לפרטיות, לשם טוב ולכבוד, והוא מגן על חזקת החפות של מי שנחקר על ידי רשויות האכיפה אך לא הורשע, בין אם התיק כנגדו נסגר מעילות שונות ובין אם ההליך המשפטי בעניינו תלוי ועומד. 

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, מסדיר למעשה שני נושאים: המרשם הפלילי ותקנת השבים. 
באשר למרשם הפלילי - החוק מסדיר את ניהול המרשם של הרשעות פליליות, עונשים והחלטות שניתנו במשפטים פליליים. באשר לתקנת השבים - החוק מסדיר את היקף מסירת המידע לגופים שונים כמו גם את משך הרישום הפלילי במרשם, ומקצר אותו. 

החוק החדש קובע תקופת התיישנות בת 4 שנים, (למעט הרשעה בעבירת מין או אלימות ובעבירה ספציפית לפי חוק השיפוט הצבאי, שאז תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים) ומקצר באופן משמעותי את משך ההתיישנות שהייתה נהוגה בחוק הישן, וזאת כשמדובר בבגיר שלא נידון למאסר ואין לו פרט רישום פלילי נוסף. 

שינוי מהותי נוסף הוא הוצאת תעודת היושר. עם כניסתו של החוק החדש נקבע כי אזרחים לא יוכלו להוציא בתחנות המשטרה גיליון מידע פלילי- תעודת יושר, זאת מאחר ומעסיקים רבים דרשו מעובדים פוטנציאלים רישום פלילי שהוביל להפלייתם בקבלה לעבודה. לפי החוק החדש, בעל הרישום יוכל רק לעיין בתחנת המשטרה במידע הפלילי בעניינו, אך לא לקבל העתק ממנו וגם לא לצלם אותו. ניתן יהיה למסור תדפיס מהמידע הפלילי, רק לעו״ד המייצג את בעל המידע הפלילי בבית משפט, בית דין או בפני גוף מנהלי הזכאים לקבל מידע פלילי לפי הוראות חוק זה. 

במסגרת הרפורמה בחוק, גופי חקירה ואכיפה חיצוניים למשטרת ישראל יהיו מחויבים בדיווח למחלקת המרשם הפלילי של המשטרה החל משלב פתיחת החקירה. 

למעשה, החוק מתיר למשטרה, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, למסור לרשות זרה מידע מהמרשם הפלילי גם אם הוא נוגע להרשעה שהתיישנה (אך לא להרשעה שנמחקה). עם זאת, במקרים של הגשת בקשה לקבלת דרכון זר או אשרת עבודה לא יועברו פרטי רישום שהתיישנו או נמחקו. המידע הרגיש שיעבור לידי הרשות הזרה יכול לכלול, במקרים מיוחדים ובאישור קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה, גם מידע מסויים מהמרשם המשטרתי בנוגע לתיק משטרה סגור וגם מידע על החלטה על ביטול כתב אישום.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il