מבצע "עלות השחר" שהחל בשבוע שעבר החזיר אותנו למקלטים ולחדרים הממוגנים, הצמיד אותנו למסכי הטלוויזיה ולחדשות הבלתי פוסקות אך גם העיר בנו חרדות ישנות ממבצעים קודמים. לצערנו, ככל שתימשך הלחימה תחושות המתח והדאגה יצוצו אצל מבוגרים וילדים נוספים. איך תדעו אם אתם סובלים מחרדה? ומה קורה אם היא פוגעת בתפקוד שלכם? על כך במדריך הבא. 

לפרטים נוספים על עו"ד אלי דסה לחצו כאן

חרדה מוגדרת כתגובה פסיכולוגית או פיסיולוגית של הגוף בעקבות אירוע מסוים, כתגובת חירום של הגוף לסכנה כלשהי, בין אם היא ממשית או דמיונית, מודעת או לא מודעת. לעיתים התגובה היא מוגזמת ביחס למציאות ולעיתים גורמת ליצירת פחד ממצב מסוים, גם אינו בהכרח מאיים. 

עורך הדין אלי דסה (צילום: דור סבג)
עורך הדין אלי דסה (צילום: דור סבג)

מלחמות, מבצעים או פעולות צבאיות ידועים כקרקע פורייה להתפתחות של חרדה, בשל חוסר הוודאות, תחושת הביטחון שמצריכה הכניסה למרחב ממוגן או השהות בו, וכן גם אירועים טראומתיים המתרחשים במסגרת זו - כמו נפילת רקטה בסמוך, פיצוץ חזק וכן הלאה. 

חרדה, אף שהיא אירוע פסיכולוגי, היא בעלת סממנים פיסיולוגיים והיא עשויה לבוא לידי ביטוי ברעד בגוף, הזעה, יובש בפה, דפיקות לב מואצות, סחרחורת, בחילה, לחצים בחזה, שלשול, תחושת מחנק ועוד. למעשה, השכיחות של חרדה בקרב האוכלוסייה היא גבוהה למדי ועל פי הערכות בין 5-10% סובלים מהפרעות חרדה בעוצמות שונות. 

בעת נפילת רקטה, אנשים חווים תחושת סכנה מיידית ועל כן ייתכן מצב שבו  ייכנסו למצב של חרדה. יחד עם זאת, נפגעי חרדה בגלל נפילת רקטה או טרור שנפגעו באופן זמני (תקופה של עד חודש) אינם מוגדרים כנכים אלא כנפגעי חרדה. נפגע חרדה כתוצאה מפעולת איבה זכאי על פי חוק לתגמולים כספיים והטבות שונות מהביטוח הלאומי, כמו טיפול רפואי ופסיכולוגי, תשלום גמלה חודשית ועוד.

יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך שנה. להגשת התביעה קיים תנאי מוקדם והוא אישור מטעם משרד הביטחון, שאכן מדובר בנפגעי טרור כתוצאה מפעולת איבה.

במידה ונפגע החרדה מתקשה או אינו מסוגל לתפקד בשוק העבודה, מגיעות לו זכויות מהביטוח הלאומי, כמו קבלת קצבת נכות כמקור הכנסה. הזכאות לסיוע מוגדרת כנכות נפשית ונקבעת על פי קריטריונים של המוסד לביטוח לאומי.

בביטוח הלאומי מוגדרים שני מצבים לקבלת דרגת נכות נפשית. מצב אחד הוא אבחון של הפרעות פסיכוטיות ( כמו סכיזופרניה) והמצב השני הוא אבחון של הפרעות פסיכו-נוירוטיות (בהן הפרעות חרדה, פוסט טראומה ועוד).

הביטוח הלאומי קובע את אחוזי הנכות על פי הליקוי וחומרתו. כך שיש הבדל בין מי שסובל באופן תדיר מתסמיני חרדה ובין מי שסובל באופן חלקי. וישנו הבדל באבחנה בין מי שמצליח לתפקד לבין מי שאינו מסוגל. 

בפנייה למוסד לביטוח הלאומי חשוב להתייעץ עם עו"ד מקצועי ומנוסה בתחום, שיוכל לכוון אתכם ולסייע לכם בהגשת התביעה ובכך יגדיל את הסיכויים של קבלתה. עו"ד מומחה יוכל לסייע לכם לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לכם ויפעל למימוש האינטרס שלכם.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected] 
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).