ליאת (שם בדוי) מאוד רצתה להיפגש איתי, אבל חששה להגיע למשרדי ולכן, קבענו להיפגש בבית קפה קטן בגבעתיים. כשהגעתי, זיהיתי אותה די בקלות, משהו בהתנהלות הנבוכה שלה, במבטים הלחוצים שהפנתה לכל עבר ואולי גם משהו ביכולת שלי לקרוא אנשים, גרם לי לפנות אליה מיד.
אחרי שהחלפנו כמה משפטים מנומסים, ולגמנו מכוס הקפה, התחילה ליאת לספר לי את סיפורה: "איתן ואני נשואים כבר כמעט 30 שנה ואני גאה לומר שגם אחרי כל השנים, הוא עדיין החבר הכי טוב שלי, השותף שלי, וחשוב מהכל, הוא אבא נהדר לשלושת הילדים שלנו. הגדולה מסיימת כעת תואר שני וגרה עם בן זוגה בירושלים, והתאומים שלנו כבר 4 חודשים מסתובבים בעולם, בטיול אחרי צבא.
אנחנו גרים בבית מקסים ובאמת, שהכל בינינו היה טוב, אבל גם נורא משעמם, כשפתאום גילינו שלא נשארה לנו ולו טיפת עניין ותשוקה בקשר". אז כמו לא מעט זוגות אחרים, גם ליאת ואיתן החליטו ל״פתוח את הנישואים״, בהסכמה ובאופן הדדי.
לפרטים נוספים אודות עו"ד רן רוט לחצו כאן
"חפרתי בנושא מכל כיוון אפשרי" היא הסבירה, "קראתי כל כתבה אפשרית, שמעתי פודקאסטים, נכנסתי לקבוצות בהן דנים אודות נישואים פתוחים והגעתי למסקנה שזה בהחלט יכול לעבוד גם אצלנו. באמת האמנתי שנצליח לשמור על הקשר הטוב שיש לנו וגם ליהנות עוד קצת מהחיים, כל עוד נשמור על כללים מאוד ברורים.
ואכן, קבענו כללים. חשבנו שבגלל שאיתן נוסע לחו"ל די הרבה במסגרת העבודה, וגם אני טסה לא מעט, הדבר ההגיוני ביותר יהיה לפתוח את הנישואים כשאנו שוהים בחו"ל. דבר שיפתור לנו המון התלבטויות וחששות. ראשית כי האמנו, ממש כמו באימרה הידועה, ש״מה שקורה בחו"ל נשאר בחו"ל״, ובנוסף, היינו רגועים מכך שלא נפגוש מישהו שאנחנו מכירים.
שנינו היינו שלמים עם ההחלטה, אבל עדיין לא רצינו לחלוק אותה עם הסביבה, ובטח שלא רצינו שהילדים שלנו ישמעו על כך. מה גם שבתחילה היה ברור כי מדובר על מפגשים חד פעמיים ולא על מערכת יחסים של ממש, מין פלירט לא מחייב". "ובאמת שזו הייתה החלטה טובה, נוסף לנו עניין לחיים דבר שהשפיע והיטיב עם הקשר בינינו ועם שגרת היומיום שלנו. נכון שגם קודם הסתדרנו טוב, אבל הפכנו להיות הרבה יותר נחמדים אחד לשנייה". הנהנה בחיוך.
"ואז איתן החליף תפקיד בעבודה ונשאר בארץ לזמן ממושך, ובשלב זה הרגשנו מספיק חזקים ובטוחים למתוח את הכללים ולפתוח את הנישואים גם בארץ. ברור שהוספנו עוד המון הגנות, וסיכמנו שבכל מקרה אנו חוזרים לישון בבית, ותמיד מקפידים להודיע אחד לשניה כמה ימים לפני על תוכניותינו וכמובן שהחלטנו שאסור בתכלית האיסור לקיים יחסים עם מכרים וחברים לעבודה, אבל איכשהו הדברים קצת השתנו.
איתן עבד הרבה וקשה ופחות ״ניצל״ את האפשרות שלו, לא הייתה לו פרטנרית קבועה למפגשים, וכנראה שלא היה לו זמן או חשק והוא הסתפק במה שיש לנו בבית ואילו אני, אני הכרתי את ארז (שם בדוי)... עד ארז כל הגברים שנפגשתי איתם היו כמוני - במערכת יחסים פתוחה, אבל ארז היה גרוש ונפגשנו הרבה. איתן, שהרגיש שאני מתרחקת, לא הפסיק להתלונן ולבוא אלי בטענות, דבר שהרחיק אותי וגרם לי בעיקר לרצות לברוח, וככל שהימים עברו המצב נהיה בלתי נסבל עבורי. ניסיתי להפסיק להתראות עם ארז, אבל הרגשתי אומללה״.
"עברתי כמה שבועות קשים, כשבסופם החלטתי שאני רוצה לחיות עם ארז. וזו בעצם הסיבה שאני כאן, כדי להתייעץ איתך לפני שאני מתחילה בתהליך".
הסברתי לליאת שטוב שפנתה אליי ושההלכה היהודית אוסרת על נישואים פתוחים, אינה מכירה בהם ומתייחסת לקיום יחסי אישות מחוץ למסגרת הנישואים כניאוף, ולמרות ששניהם נכנסו לסיפור בהסכמה וביחד, ייתכן שהיחס שיקבלו לא יהיה זהה.
חוסר השוויון בין גבר לאישה
קיים הבדל בהתייחסות של הרבנות לגבר ולאישה - אמנם גם לגבר אסור לשכב עם נשים שאינן נשואות לו, אך במקרה שלו, גם אם יוכח כי הוא בגד באשתו אך יבקש שלום בית, בתי הדין בדרך כלל יטו להסכים לכך. לעומת זאת, על אישה נשואה חל איסור חמור לשכב עם גבר אחר, ואם היא עושה כך הרי ש"אבדה כתובתה". תנאי בבסיס הכתובה מבטיח כי מיניותה של האישה תוקדש מעתה לבעלה בלבד, ואישה ששכבה עם גבר אחר, אפילו בהסכמתו של בעלה, "נאסרת לבעלה ולבועלה".
ההלכה היהודית למעשה מחייבת את הבעל לגרש את אשתו, גם אם הוא הסכים לכך מראש וגם אם סלח לה, ובמקרה כזה, היא עלולה לאבד את מזונותיה.
המסע של ליאת ושלי רק החל, ומעצם האופן שבו הוצגו מסמכים על ידי עורכת הדין של הפרוד שלה, ברור לי שיהיה זה מסע מפרך וכואב, עמוס בפרטים מיותרים שכל תכליתם לפגוע בליאת, להציג אותה באופן הכי מטונף שאפשר, זה יקח עוד זמן, ועוד נתקל בקיטונות של ביקורת, ואם בית הדין יאשר, אספר בסופו של תהליך מה עלה בגורל אהבתם של ליאת וארז.
ועצתי אליכם - אם אתם נמצאים בתחילתה של הדרך המשותפת, ושוקלים מערכת יחסים פתוחה בעתיד, אולי עדיף ונככון יותר לבחון אפשרויות אחרות למימוש חיי זוגיות, אפשרויות שאינן דורשות את הסכמתה ואישורה של הרבנות.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לביקור באתר של עו"ד רן רוט לחצו כאן
הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).