גיוסן של בנות ליחידות קרביות הפך בשנים האחרונות לעוגן משמעותי בגידול כוח אדם איכותי בסדיר.
השבוע יצא לדרך גיוס יולי 15' ליחידות שדה, שהביא עמו נתון מרשים: עלייה של 60% במספר הבנות שהתגייסו ליחידות קרביות ביחס לקיץ הקודם. יכול להיות שאחת הסיבות היא עליית מוטיבציה אחרי המלחמה של הקיץ הקודם, אבל סיבה נוספת היא שבצה״ל פתחו 85% מהתפקידים לנשים, וקרבי, מתברר, זה ״הכי אחותי״.
״נתוני המוטיבציה של בנות הם גבוהים מאוד״, מסביר אל״ם ערן שני, מפקד מיטב, היחידה הצבאית המופקדת על הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון. ״זה בא לידי ביטוי ביכולת שלנו לפתוח עוד מסגרות לחימה לנשים. אנחנו לא יכולים להכריח נשים להתגייס לתפקידי לחימה כמו גברים משום שהחוק לא מאפשר זאת, ולכן כל מי שבוחרת להתגייס ללחימה מסכימה להארכת השירות שלה בדיוק כמו אצל גברים״.
לדברי אל״ם שני, למרות זאת ישנה מגמה של עלייה במוטיבציה של בנות. ״בשנה האחרונה הקמנו שני גדודים חדשים מעורבים, ויש כרגע כוונה להקים מסגרות נוספות״, אומר אל״ם שני. ״אם צריך לשקול או לבסס את היכולת שלנו להקים עוד מסגרות ללוחמות, המוטיבציה בהחלט מובילה אותנו לשם״.
צה״ל אומנם פתח 85% מהתפקידים לבנות, אולם גם היום כמה מהתפקידים עדיין אינם מותאמים אליהן. כך למשל, עד לפני כמה חודשים נעשתה עבודת מטה בשילוב בנות לשירות בטנקים. העבודה הניבה מסקנה אחת: הדבר אינו ניתן. הכלי העצום, האינטימי, דורש פעילות מבצעית בתנאים קשים מאוד, ומומחים קבעו כי נשים אינן יכולות לעמוד במעמסה. גם תפקידי קומנדו, למשל, דורשים עמידה בסרגל מאמצים גבוה מאוד שלטענת מומחים, אישה לא מסוגלת לעמוד בו.
בד בבד, השינויים בצה״ל בתחום בהחלט מבטיחים. אם לפני 20 שנה חיל הים לא העז להכניס נשים לספינות מלחמה, הרי שהיום המצב שונה, כמו גם בקורסי הטיס, שם הוכיחו נשים כי הן טובות לא פחות מהטובים לטיס. ״בנות משרתות היום בכל מערכות הלחימה, והיעדים המבוקשים ביותר הם גדוד הקרקל, גדוד אריות הירדן ותפקידי לחימה במשמר הגבול״, מסביר אל״ם שני. ״נכון שאישה עדיין לא יכולה לשרת בטנק, אבל אני יכול להגיד לך שמדריכות השריון, שמכשירות את הטנקיסטים, ומדריכות החי״ר, שמכשירות את הלוחמים, הן התפקידים המבוקשים ביותר בקרב נשים מבין התפקידים שאינם באיתור״.
סיכת ביטחון
סיכת צוק איתן חולקה השבוע לכלל המשפחות השכולות, שבניהן נהרגו במהלך המבצע בקיץ שעבר. הרמטכ״ל החליט כי הסיכה תחולק קודם כל לבני המשפחות השכולות, ורק לאחר מכן היא תחולק ללוחמים, תומכי הלחימה ושאר החיילים שהשתתפו במערכה. במרכז האות מופיעים הצבעים כחול ולבן המסמלים את דגל המדינה. בנוסף מופיעים הצבעים אדום - שמסמל את דם הנופלים והפצועים, חום בהיר - שמסמל את צבע החול ברצועת עזה וכתום -צבעו של פיקוד העורף, שמסמל את עמידת אוכלוסיית העורף במהלך המבצע.
איתני טבע
כרטיס ״קצין שומר טבע״ יחולק לראשונה גם לחיילים בשירות הסדיר אשר יתנדבו לבצע עבודות ניקיון בשמורות טבע ביהודה ושומרון, זאת במטרה לרתום אנשים נוספים לשמור על הטבע באזור. הכרטיס החדש, ״חייל שומר טבע״, מעניק כניסה חינם לכל אתרי הטבע והגנים ברחבי יהודה ושומרון, ובכך חוסך עד כ-70 שקלים לביקור. הכרטיס החדש הוענק לראשונה לחיילים שביצעו בשבועות האחרונים עבודות שימור וניקיון בשמורת הטבע עין פורת.
הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, 20.7.1949
השבוע לפני 66 שנה נפגשו שבתאי רוזן, סא״ל מרדכי מקלף ויהושע פלמון יחד עם מפקד חיל האוויר הסורי לחתימה על הסכם שביתת הנשק בין סוריה לבין ישראל, בתום מלחמת יום העצמאות. שנה קודם לכן פנתה מועצת הביטחון לצדדים בדרישה לפתוח במשא ומתן על שביתת נשק וב-29 בדצמבר 1948 קיבלה החלטה הקוראת לפתיחת שיחות על שביתת נשק בין מדינת ישראל למדינות ערב, בחסותו של המתווך מטעם האו״ם ראלף באנץ'. ב-12 בינואר 1949 נפתחו שיחות שביתת הנשק במלון השושנים באי רודוס, שזכו לשם הסכמי רודוס.
השיחות ארכו חודשים רבים והסתיימו ב-20 ביולי 1949 עם חתימת ההסכם עם סוריה, שהיה האחרון מבין ההסכמים שנחתמו. בהסכמי שביתת הנשק נקבע מנגנון פיקוח של משקיפי או״ם באמצעות ארבע ועדות שביתת נשק מעורבות של נציגי ישראל ונציגי כל אחת מארבע המדינות שחתמו עמה על ההסכמים. תוואי הקו הירוק, שהיה גבולה של ישראל עד למלחמת ששת הימים, נקבע רשמית בהסכמים אלו. בשלוש השנים האחרונות עולה תהייה במערכת הביטחון אם הסכמי רודוס עדיין רלוונטיים בעידן שבו ארגוני טרור תופסים את מקומם של צבאות במזרח התיכון.