לאחרונה בוחנים בצה"ל, כחלק מהתוכנית הרב־שנתית "גדעון", את האפשרות לצמצם את יחידת הגששים, אחת היחידות המיתולוגיות, המובחרות והמבצעיות בצבא, שהוקמה ב־1970.



יחידת הגששים של צה"ל מורכבת ברובה מבני העדה הבדואית, ומשרתים בה מאות לוחמים שמגיעים מ־25 שבטים, רובם מאזור הדרום. היחידה הוקמה בעיקר כדי לתת מענה באזור הנגב, הערבה וסיני, אך כיום היא פועלת בכל הגזרות. במהלך שנות פעילותה של היחידה, מצאו את מותם 16 גששים.



תפקיד הגשש הוא מקצוע שעובר בדם מאב לבנו. "בדואי נולד גשש", אומרים בעדה. "זה גנטי". לבדואים יש חושי ראייה ושמיעה מחודדים ומיומנות שרכשו עם השנים והעבירו מדור לדור. כשיש חשש לחדירה, הם הראשונים להגיע לגבול ולהתחקות אחר צעדי המחבלים או המסתננים.

תפקידו של הגשש הוא לפתוח את הציר לתנועת הלוחמים ולכוון את היחידה דרך גדר מערכת. עם גיוסם החיילים עוברים קורס גישוש בבית הספר לגששים, ולאחריו משובצים ביחידות שונות.
 

לדברי קצין ביחידת הגששים, ההחלטה לצמצם את היחידה היא החלטה נכונה, למרות הצער הטמון בדבר. "בעידן הטכנולוגיה תפקיד הגשש הוא כמעט זניח", הוא אומר. "היום כשרואים את הכל מלמעלה באמצעי איסוף ותצפיות, אין יותר טעם בעבודה על האדמה". ואכן מערך האיסוף בצה"ל שודרג בשנים האחרונות באופן משמעותי. "צה"ל רואה היום הכל ומכל זווית", מסביר הקצין. "ואם מפספסים משהו, אז כנראה שהוא לא היה". 
 
אם תשאלו את צעירי העדה, לא בטוח שתזהו התנגדות לצמצום היחידה. על פי נתוני אכ"א, מסקרים של טרום גיוס בקרב בני מיעוטים עולה כי הצעירים כיום רוצים דווקא להגיע ליחידות חי"ר כמו גולני, צנחנים וגבעתי וליחידות מובחרות. מי שכן מגיע לתפקיד הגשש עושה זאת לרוב מתוך כבוד למשפחה ולמסורת.
סביר מאוד להניח שאם תוכנית "גדעון" תאומץ על ידי הממשלה, יחידת הגששים בצה"ל תצומצם. בכל מקרה אין לשכוח את התרומה של היחידה לשילוב בדואים בצה"ל, שילוב שהוביל בין היתר להשלמת ההשכלה שלהם. כעת יצטרכו בצה"ל למצוא פתרון יצירתי לבני העדה, המשמעותית כל כך לצבא ולחברה הישראלית. 
השבוע לפני: הפסקת פרויקט הלביא
השבוע לפני 28 שנים החליטו יצחק שמיר, שמעון פרס ויצחק רבין לעצור את פרויקט מטוס הלביא, פרויקט ישראלי שאפתני לייצור מטוס קרב חד־מנועי, רב־משימתי, מודרני וזול תוצרת כחול־לבן. הפרויקט, שבוצע בתעשייה האווירית, עבר את כל שלבי התכנון והגיע לכדי פיתוח של שלושה אבות טיפוס, מהם שניים הספיקו לטוס בשמי הארץ.



אחד משני אבות הטיפוס שנבנו למטוס הלביא. צילום: ארכיון דובר צה"ל

במערכת הביטחון רווחה הדעה כי עלויות ייצור מטוס הלביא יפגעו בתוכניות ההצטיידות של זרועות הצבא. לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של יצחק שמיר (ברוב של 12 נגד 11), ב־30 באוגוסט 1987, בעצתם של שר הביטחון יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס, לעצור את הפרויקט.

ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה על מסלול התנגשות עם האמריקאים, אשר סירבו בתוקף להעביר את כספי הסיוע האמריקאי עבורו, במיוחד לנוכח העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם. אחת התוצאות של עצירת הפרויקט הייתה פיטוריהם של כ־6,000 עובדי תעשיות ביטחוניות בישראל. לפני שמונה חודשים נסגר מעגל בחיל האוויר, לאחר שבית הספר לטיסה התחדש בשני מטוסי אימון איטלקיים והחליט להעניק להם את השם המיתולוגי "הלביא"