דיון טעון צפוי להיערך הבוקר בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת בנושא שחרורם המוקדם של חיילים יוצאי אתיופיה מצה"ל. לדיון הוזמנו נציגים של משרד הביטחון ומשרד המשפטים, צה"ל, מבקר המדינה ועמותות למען יוצאי אתיופיה, והם יתמקדו בשימוש הבעייתי בסעיף "התנהגות רעה" כעילה לשחרורם המוקדם של רבים מחיילים אלו.

הדיון נערך בעקבות הפרסום ב"מעריב־השבוע" על מקרה שבו חייל צה"ל יוצא אתיופיה שוחרר מהצבא בשל מחלה נוירולוגית שממנה סבל, אולם בתעודת השחרור שלו נכתב כי הסיבה הייתה "התנהגות רעה". בעקבות המקרה עתר האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים בשם החייל לבג"ץ, בטענה כי בצה"ל קיימת מגמה פסולה, שבמסגרתה נעשה שימוש יתר בסעיף ההתנהגות הרעה במקרים רבים מדי של חיילים יוצאי אתיופיה.

מסמך שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ), שהופץ אמש לחברי הוועדה לקראת הדיון, וממצאיו מובאים כאן לראשונה, מעלה שלוש עובדות מרכזיות שיועלו היום בוועדה. הראשונה היא העובדה כי בקרב יוצאי אתיופיה יש שיעורי גיוס גבוהים יותר מאשר בכלל האוכלוסייה (לפני חמש שנים התגייסו כ־%86 מיוצאי אתיופיה לעומת 74% גיוס בקרב האוכלוסייה הכללית). העובדה השנייה מגלה כי שיעור הנשירה של חיילים יוצאי אתיופיה בשנים 2012־2014 עומד על יותר מ־20% וגבוה באופן ניכר משיעור הנשירה משירות צבאי של ילידי הארץ. העובדה השלישית מגלה כי בכל הנוגע לסיבות השחרור, במסמך מצוטטים דוחות מבקר המדינה הגורסים כי כבר ב־2010 התברר כי מתוך אותם 20% חיילים ממוצא אתיופי שנשרו, ב־66% מהמקרים עשה צה"ל שימוש בסעיף "התנהגות רעה או חמורה" על מנת להסביר את השחרור המוקדם.

המבקר רמז בדוחות הקודמים כי המורכבות של השירות הצבאי ליוצאי העדה האתיופית בשל רקע כלכלי קשה, פער תרבותי עם ההורים והיעדר מעגל תמיכה, נתוני שיבוץ מוגבלים ומיצוי נמוך בשירות – כל אלה מציגים תמונה מורכבת שצה"ל ממעט להתמודד אתה לעומק.

יו"ר ועדת העלייה, ח"כ אברהם נגוסה, אמר ל"מעריב־השבוע" כי בכוונתו לדרוש בדיון תשובות מצה"ל על הטענות שהמבקר העלה כבר לפני חמש שנים ולא טופלו מאז, וכי "ועדת העלייה תנהל מעקב אחר הנושא ולא תמתין להכרעת בג"ץ בעתירה שהוגשה".