מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – איסור פרסום שם חייל שמתקיימים חקירה או תחקיר בעניינו), שהוגשה על ידי חבר הכנסת איל בן ראובן וקבוצת חברי הכנסת.


על פי התיקון, לא יותר פרסום שמותיהם של חיילים החשודים או הנאשמים בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית עד להגשת כתב אישום או למתן פסק דין חלוט, לפי העניין, וכן לאסור על פרסום שמותיהם של חיילים שעניינם נדון במסגרת תחקיר מבצעי. ההצעה, שעברה ברוב של 33 תומכים ו-7 מתנגדים תועבר כעת לוועדת חוץ וביטחון להמשך טיפול.

"חיילי ומפקדי צה"ל עומדים במצבים קשים ומורכבים. לא רק במצבים מסכני חיים לעצמם ולזולתם, אלא גם במצבים בהם אופן הפעולה הנדרש לא תמיד ברור. מציאות זו, יחד עם המציאות המבצעית של צה"ל ופעולות הנערכות לא פעם בקרבת אוכלוסייה אזרחית,  מייצרות מצבים בהם נדרשת חקירת תפקוד חיילים ומפקדים. חקירות אלו יכולות להסתיים במסקנה כי תפקוד החייל או המפקד היה תקין, אך פרסום האירוע עלול להוות עונש בפני עצמו.

"המצב מובהק לגבי חיילים וקצינים, בעיקר מכיוון שכשמדובר באירועים מבצעיים פרסום זה עלול להביא גם לפעולות שונות שיופעלו נגד חייל או קצין על ידי מדינה זרה.", אמר בן ראובן.
 

"אנחנו דורשים מהחיילים שלנו לבצע את המשימה במלואה וגם דורשים שהלחימה תתנהל באופן המוסרים והאתי ככל שניתן, על פי שיקול דעתו של המפקד בשטח. לדרישות האלה אנחנו מכינים אותם בכל דרך ההכשרה שלהם. אין צבא בעולם שמשקיע כל כך הרבה מאמץ ושעות שאתיקה של המלחמה. ועדיין כשמגיעים לשדה הקרב שם זה אחרת והדילמות תמיד יהיו שונות מאשר בכיתה או בתרגיל. ישנן טעויות משיקול דעת, מרשלנות ומהתנהגות לא ראויה. הכל צריך לבדוק ולתחקר. מול כל אלה, חובתנו לתת ללוחמים בסיס איתן למימוש משימותיהם והגנה בכל מה שיש לנו שליטה עליו. חשיפת שמותיהם זה בעייני קו אדום שאסור לאפשר את חצייתו. לא יכול להיות שחיילים יוצאים לקרב כשאיום האויב איננו האיום היחידי איתו הם צריכים להתמודד".