המציאות הדינמית מעבר לגבולות, מציבה למערכת הביטחון אתגר מודיעיני מהמורכבים שידענו אי פעם. בפתח שנת 2016 אומרים בצה"ל כי מדובר בשנה מאתגרת, ומרתקת בה ישתנו הגבולות באופן דרמטי. אנו צפויים להיחלשות המדינות השכנות, והתחזקותם של הארגונים בכלל הגזרות. זו שנה שבה תידרש מערכת הביטחון להתכונן למלחמה, אולי אחת הקשות שידענו, לא בגלל הערכת מצב שתפרוץ מלחמה אלה בגלל הרגישות הגבוהה ששוררת סביב ישראל, ומציאות נפיצה בה כל "גרגיר" שנזרק במזרח התיכון יכול לייצר קרע ותזוזה.
שני האיומים הגדולים ביותר על ישראל מגיעים מהצפון ומהדרום. חיזבאללה, שכבר מזמן הפך לצבא לכל דבר, מחזיק בנשק רב. בישראל כבר מזמן הפסיקו לספור את הכמות ומתמקדים יותר באיכות, בדיוק ובראשי הנפץ והיכולות הקטלניות שלהם. בשבועות האחרונים הגבול הצפוני היה דרוך מאוד ובישראל עקבו בקפידה אחר החלטות החיזבאללה.
במבט לעבר הגבול ניתן היה לראות כי מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, התלבט רבות איך להגיב לחיסולו של סמיר קונטאר, חיסול המיוחס לישראל על פי פרסומים זרים. בחלק מהמקרים המתין נסראללה למוצא פיה של ההנהגה בישראל, בעיקר של הדרג הצבאי. נסראללה המתין לפרסומים בתקשורת כדי להחליט אם להסלים אירוע משמעותי שיגרור מלחמה, או להסתפק בתגובה בגובה הלהבה שאליה ראוי סמיר קונטאר.
הצפון יהפוך לכאוס אחד גדול
חיזבאללה סופר כבר למעלה מ-1,300 הרוגים בסוריה, כמעט פי שניים מכמות ההרוגים מולנו במלחמת לבנון השנייה, למעלה מ-10,000 פצועים ומשבר כלכלי לא קטן בגלל ברז סגור חלקית מאיראן. משמרות המהפכה הזרימו לו סכומי עתק, מיליארד דולר בכל שנה, ואולם לאחרונה התקציב ירד ופגע בכושר הניהול של הארגון.
חמאס בנה את כוחו, שיקם תשתיות, החזיר בניין כוח ומכין עצמו למלחמה מול ישראל. גם בגזרה הזו ישראל לא נחה. צה"ל שיקם יכולות מסביב לרצועה וערוך היטב. אין אף אחד בצה"ל שחשב שאחרי צוק איתן חמאס יעצור את החפירות או יעצור את ייצור הטילים. המשפט ששמענו כל כך הרבה בשנה וחצי האחרונות - "חמאס מורתע", מתחלף לכך שחמאס מורתע מהפעלת כוח אבל לא מבניית הכוח.
הארגון חי ונושם ומכין עצמו בכל הכלים שברשותו. ארגון המדינה האסלמית שפרוס מסביב לישראל במזרח התיכון מחזיק בתתי ארגונים שמחוברים אידאולוגית לרעיון, אולם לא כולם תחת אותו הכובע. כולם דאעש, אבל אין בינם קשר. יש סימנים של הפסדים וירידה בהצלחות אבל עדיין מוקדם לפתוח בקבוק שמפניה ולהכריז על תחילת הסוף.
האיום הגדול מגיע מהשלוחה במחוז סיני. קרוב ל-1,000 פעילים, כולם תושבי סיני שלא טופלו טוב על ידי ההנהגה המצרית וחברו לרעיון של המדינה האסלאמית. הנשק העיקרי הוא אמל"ח מתקדם ורובי סער. כרגע הם ממוקדים בלחימה מול הצבא המצרי ומול סמלי שלטון, אולם הם מצליחים למתג הצלחות גדולות כמו הפלת המטוס הרוסי. הם מסתכלים לעבר הגבול עם ישראל, בוחנים אותנו היטב, וההערכות הן כי אם דאעש יפעל מולנו זה יבוא משם. אולם כרגע ישראל לא בתוכניות שלהם.