פרשת תא"ל אופק בוכריס, שבמסגרתה חשוד מח"ט גולני לשעבר באונס ובביצוע מעשה מגונה בחיילת ששירתה תחתיו, ואף הוגשה נגדו תלונה בגין הטרדה מינית בידי חיילת נוספת, מסעירה בימים האחרונים את המערכת הצבאית. אלא שפרשה זו היא רק עוד מקרה אחד בשרשרת פרשות ההטרדות המיניות בצה"ל שעלו לכותרות בשנים האחרונות. לפרשה זו קדמו החשדות שפורסמו לפני כשבוע וחצי נגד מג"ד בדרגת סא"ל בגין קיום יחסים אסורים עם קצינת השלישות של הגדוד; וכתב האישום שהוגש לאחרונה נגד קצין מהמנהל האזרחי, בין היתר בגין עברות מין.

אחד המקרים המתוקשרים ביותר היה זה של מאי פטאל, חיילת שהגישה תלונה על מפקד גדוד צבר לשעבר לירן חג'בי בגין הטרדה מינית. חג'בי, שהודח מתפקידו, הורשע בעסקת טיעון בהתנהגות שאינה הולמת קצין, הורד בדרגה ונגזרו עליו חודשיים על תנאי ותשלום קנס לפטאל.

האם ריבוי המקרים שעולים לכותרות בשנים האחרונות מעיד על שינוי בגישה של צה"ל כלפי הטרדות מיניות? כיצד נלחמים בצבא בביצוע עברות כאלה? והאם ניתן לומר שנורמות פסולות שהשתרשו בעבר במערכת נעקרות בימים אלה מן השורש?

"אנו פוגשים היום נשים יותר מודעות ונחושות". פטאל צילום מסך מתוך פייסבוק"אנו פוגשים היום נשים יותר מודעות ונחושות". פטאל צילום מסך מתוך פייסבוק

לטענת גורמים בצה"ל, חל בשנים האחרונות שינוי משמעותי בהתמודדות עם הנושא של הטרדות מיניות. "מערכת ההרתעה וההסברה היום בצה"ל היא הרבה יותר ברורה", מסבירה גורמת בכירה בצה"ל. "חיילות וחיילים יודעים מה הזכויות שלהם, ואם יש בעיה, לא צריך ללכת למפקד, אלא למדור פרט. המעטפת הזאת שינתה את הצבא. מעבר לכך, אחת לחצי שנה חייבים להעביר הסברה בקרב החיילים על נושא של תקיפות מיניות. בין היתר מסבירים שם למפקדים: 'אם אתה מבצע עברה על רקע מיני, אתה עולה לבית דין משמעתי, משם עולה לוועדה להתרת התחייבות ואז עף מהצבא'. מפקד חייב להבין את המחיר הכבד שהוא ישלם אם הוא יהפוך פקודה לקורבן. יש קווים מאוד ברורים. מי שיבצע עברת מין יסכן את כל הקריירה שלו, וזה עוד לפני שנגענו בצד הפלילי".

תמרור אזהרה

הקושי של ארגון כמו צה"ל להתמודד עם הטרדות מיניות עשוי לנבוע מהעובדה שמדובר בארגון גברי שמושתת על קשרים בין מפקדים ופקודים, המצויים ביחסי מרות של פיקוד ולא של ניהול; השעות הארוכות שחיילות וחיילים או מפקדים נדרשים לשהות יחדיו; האופי הטוטאלי של המערכת; והסמכות הרחבה שיש למפקד על חייו של פקודו, בניגוד למנהל אזרחי למשל.

אחד המנגנונים שמפעיל צה"ל למאבק בתופעה הוא מהו"ת, מרכז התמיכה לנפגעים על רקע מיני בצה"ל, שנפתח במרץ 2012. כל חייל או חיילת יכולים לפנות למרכז בלי שיידרשו להזדהות או להגיש תלונה. לפי גורמים בצה"ל, לאחר הקמתו של המרכז חלה עלייה משמעותית במספר התלונות שהתקבלו בו בגין הטרדה מינית. "יש פערים עצומים במספרים לטובת הצבא ביחס למצב באזרחות", מסבירה הגורמת הבכירה בצה"ל. "אחת לשנתיים מתקיים בצה"ל סקר אנונימי רחב היקף. לפי הסקר, אחת מכל שמונה מעידה כי הוטרדה מינית. בשב"ס, לצורך השוואה, אחת מכל שלוש מעידה כי הוטרדה, ובאקדמיה הנתון עומד על אחת מכל חמש. ביחס לארגונים גדולים מצבנו הרבה יותר טוב".

הורשע בהתנהגות שאינה הולמת קצין. חג'בי צילום: אבשלום ששוניהורשע בהתנהגות שאינה הולמת קצין. חג'בי צילום: אבשלום ששוני

לדברי הגורמת הבכירה בצה"ל, הסקר מתחיל בשאלה: "מה זו הטרדה מינית?" ובודק תרחישים שונים. אחת השאלות בסקר, למשל, מבררת "האם מפקד אמר לך פעם 'מותק'?", אירוע שנחשב מבחינת צה"ל ללא תקין ומוגדר כהטרדה מינית לכל דבר.

"במשך כמה שנים זיהינו ירידה בדיווחים על תקיפות מיניות, ובשנתיים האחרונות יש עלייה", טוענת הגורמת הבכירה בצה"ל. "אנחנו מבינים שפתיחת המרכז לנפגעי תקיפה מינית שינתה את המדדים. המטרה היא קודם כל טיפול. לא כל מי שמגיעה למרכז הזה מסיימת בחדר חקירות. אם היא בוחרת להתלונן, אז נלווה אותה גם לשם. אם מגיעה אלינו חיילת שרוצה להתלונן על פגיעה מינית ולא רוצה שהמפקד ידע, הוא לא ידע. אם היא תגיד לי שהיא נאנסה, נצמיד לה עובד סוציאלי שיטפל בה על בסיס שבועי, ואם היא תחליט לא להתלונן, מי שפגע בה לא ידע על זה. זאת הסיבה לעלייה במספר התלונות. יש פה מקום להכיל. עד לפני שלוש שנים, 4% מהגברים פנו אל אגף יוהל"ן בצה"ל בגין הטרדה מינית. הבנו כי הנתון לא הגיוני. ההערכות היו כי יש יותר מ־4% בקרב הגברים שהוטרדו מינית. מאז שפתחנו את המרכז אנחנו עומדים על נתון של 10%. כך הבנו שהמוקד העלה את התלונות, אבל לא העלה את המקרים".

לטענתה של הגורמת הבכירה בצה"ל, ננקטים צעדים נוספים בארגון על מנת להילחם בתופעה. "התחלנו לקיים מעין בוררות משמעתית", היא מספרת. "נגיד שלצורך העניין חיילת או חייל מוטרדים ואומרים: אנחנו לא רוצים לעבור את הסיוט הזה של תלונה, חקירות, לינץ' ציבורי וכו'. אם הוא או היא מאשרים לנו, אנחנו פונים למפקד במכתב וכותבים לו: 'יש ביחידה שלך חיילת או חייל שפרטיו שמורים אצלנו, ויש לו אירוע כזה וכזה עם הנג"ד, הקצין וכו'. תקרא לו לשיחה, תסביר לו שאצלנו בארגון זה לא מקובל ויש קווים אדומים ותזהיר אותו. מצד אחד, זה יכול לשמש תמרור אזהרה, ומצד אחר זה לא יפגע לו בקידום כי זה לא נכתב בשום מקום. זה לא אומר שזה לא ישליך לו על ההמשך כי בסוף חוות הדעת היא של המפקד שקרא לו לשיחה, שהזהיר אותו, אבל מהניסיון שלנו מי שעבר שיחה כזאת בדרך כלל לא ממשיך בהתנהגות שלו. זה מתאים לעברות של הערות לא במקום, התנהגות שאינה מקובלת. כל אחד שמגיע אלינו עם תלונה על מפקד - אנחנו בודקים את עברו של המפקד. אם יתברר שכבר הייתה לו שיחה פיקודית בעבר, אנחנו חוזרים אל המתלוננת, מסבירים לה שזו לא הפעם הראשונה שהתלוננו על המפקד הספציפי הזה ומתחבטים יחד אם אולי צריך להתלונן. הכל נעשה בלי לחץ ותוך כדי סיוע וליווי".

שינוי נוסף שנערך בצה"ל בשנים האחרונות הוא הקמת מנגנון סיוע למתלוננת תחת הפיקוח והפיקוד של יוהל"ן. זאת בעקבות ביקורת ציבורית שהועברה לא אחת על היעדר מעטפת התמיכה שניתנת למתלוננת, בעוד המפקד זוכה לסיוע משפטי על חשבון הצבא, קב"ן וכו'. "פעם מתלוננת הייתה מגיעה לדיון בבית משפט והיית יכול לראות אותה יושבת לבד על הספסל או עולה על דוכן העדים לבד, בלי ליווי, והסנגור היה מכסח לה את הצורה", מסבירה הגורמת הבכירה בצה"ל. "הן לא תמיד שיתפו את המשפחה במה שעבר עליהן. היום, לעומת זאת, יש קצינה שמלווה את המתלוננת לאורך כל התהליך, מגיעה איתה לדיונים. ברור לנו שעדיין יש מה לשפר בנושא".

"בראייה רחבה של כל מה שקשור בשוויון בין המינים והטרדות מיניות, עשינו כברת דרך גדולה", טוענת גם יהודית גריסרו (תא"ל במיל'), סמנכ"ל שירות באל על, שכיהנה כיוהל"ן בשנים 2006־2009. "יש היום מודעות גדולה יותר לזכותן של נשים לשוויון. זה בא ליד ביטוי בעיקר בנכונות של המתלוננות לאזור אומץ, להתלונן ולהילחם על זכויותיהן. אנו פוגשים היום נשים יותר מודעות, יותר נחושות. ביטוי אחר לשינוי שחל הוא באופן שבו המערכת מתמודדת עם תופעות מהסוג הזה. הבחירה של קברניטי הצבא להתייחס בכזו רצינות ומהירות לתלונה ולנקוט צעדים כבדים היא לא טריוויאלית".

“כמובן שרואים בצה"ל בשנים האחרונות ניקוי אורוות בנושא עברות המין בכלל ובעברות הטרדה מינית בפרט", אומר עו"ד אלון ארז, מתמחה בתחומי המשפט הצבאי והפלילי. “אי אפשר שלא להתרשם מהעלייה בכמות כתבי האישום שמוגשים בגין עברות מין בצה"ל. יש כמה גורמים שחברו יחד שהובילו לריבוי כתבי אישום, ריבוי החקירות וריבוי בירור החשדות בגין ביצוען של עברות מין בצה"ל. החיילות עצמן חששו בעבר מהסטיגמה ומהחשיפה, אבל יש כיום יותר ויותר חיילות שמוציאות את הדברים החוצה, מתלוננות ופונות למפקדים. בכל יחידה יש קצין או קצינה אחראים שהם הכתובת להטרדות מיניות. אם בעבר זה היה נגמר באופן משמעתי, יש היום יותר חשדות שמבשילים לכתבי אישום פליליים ולאו דווקא משמעתיים. כל הגורמים הללו מובילים לכך שיש יותר ויותר סיפורים על קצינים שמעורבים בעברות מין. מה שברור הוא שאם בעבר היו קשרים בין מפקד לפקודה, היום רואים את זה הרבה פחות. יותר ויותר קצינים מהצבא מתייעצים איתי לאחרונה כדי לברר על מה מותר או אסור להם לדבר עם חיילות שלהם, ואני מזהה ריסון בהתבטאויות של נגדים או קצינים כלפי חיילות שלהם לעומת שנים עברו".

“יותר קצינים מתייעצים איתי כדי לברר על מה מותר או אסור להם לדבר עם חיילות שלהם". עו"ד ארז צילום: יח"צ“יותר קצינים מתייעצים איתי כדי לברר על מה מותר או אסור להם לדבר עם חיילות שלהם". עו"ד ארז צילום: יח"צ

"בבואה לחברה"

אלא שלמרות האופטימיות, בצה"ל לא מזהים מגמה של שיפור בכמות חקירות מצ"ח בגין עברות מין. לפי נתונים שהציגה המשטרה הצבאית בשבוע שעבר, נוהלו אשתקד או עדיין מנוהלות 125 חקירות בחשדות לעברות מין בצבא, לעומת 124 בשנת 2014. יחד עם זאת, חלה עלייה עקבית בשנים האחרונות בכמות החקירות של עברות מין קשות: ב־2011 נחקרו ארבעה מקרי אונס בצבא, בשנתיים שלאחר מכן עלה המספר ל־6 ו־5 בהתאמה, ואילו ב־2014 גדל ל־8. בשנה החולפת המגמה נמשכה עם 12 חקירות בחשד לאונס.

“יש מיתוס שלפיו הצבא נלחם ביתר הצלחה בהטרדה מינית", טוען מנגד עו"ד אלדד פלד (אל"מ במיל'), מומחה בתחום המשפט הצבאי, ששימש כקצין שיפוט בדין משמעתי בתחום הטרדה מינית, “אבל מי שעוקב בשנים האחרונות אחר פרסומי היוהל"ן והפרקליטות הצבאית, יכול לראות מצב קבוע בכל הקשור לטיפול בהטרדה מינית. מספר התלונות שמוגשות, מספר כתבי האישום, מספר החקירות – כל אלה לא השתנו באופן משמעותי משנה לשנה. יכול להיות שיש צמצום כלשהו של התופעה, אבל אין מגמת ירידה אמיתית בהטרדות מיניות בצה"ל. ההתרשמות שלי מהחיילות שבאות אלי להיוועץ היא שיש שלוש בעיות מרכזיות: ראשית, יש חוסר מודעות לגבי מה נחשב עברה, בעיקר בדרגים הנמוכים, מה שפוגע בסביבת עבודה מכבדת. שנית, יש בורות לגבי מה זה מעשה מגונה. שלישית, המפקדים לא יודעים להתמודד עם זה. אני מקבל המון טלפונים ממפקדים שלא יודעים כיצד להתמודד עם האירוע. למשל מפקד שאומר שיש לו ביחידה שני קצינים שדיווחו לו שהם זוג ושואל: מה לעשות עם זה? יש חוסר ידע של מפקדים איך לנהל את היחידה, מה חובתם. זה נעדר לחלוטין מההכשרות הצבאיות".

מדוע יש סברה שבצבא נלחמים יותר בהטרדות מיניות?
“כי במקום להילחם בזה על ידי חינוך והסברה, המחשבה בצה"ל היא שאם מישהו יעבור על החוק, יענישו אותו בחומרה. ואכן המערכת בשנים האחרונות מענישה באופן מאוד חמור וקיצוני בגין עברות מין בצה"ל. אלא שלפי מחקרים, ענישה חמורה דווקא לא מצמצמת עבריינות. בצה"ל חושבים שכך מתמודדים עם הסוגיה, אבל זו אשליה אופטית, כי זה לא משמעותי במבחן התוצאה. ענישה זה לא מספיק".

לגבי ערבי ההסברה שאמורים להיערך אחת לחצי שנה בנושא הטרדה מינית טוען עו"ד פלד: “יש יחידות שלא עומדות בפקודה הזאת, ויש כאלה שעומדות בכך באופן חלקי - לא כל החיילים תמיד משתתפים בכנס. גם מי שמעביר את ההרצאה לא נדרש להיות בעל הכשרה מתאימה ומיוחדת. זה נושא שצריך לשמור אותו במודעות קבועה, ולא כך נעשה".

מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה לטענה עד מועד סגירת הגיליון.

“האם אפשר לעשות יותר? התשובה היא חד־משמעית כן", מסכמת תא"ל במיל' גריסרו. "אני מאוד אופטימית כי אני רואה את המקום שיצאנו ממנו ושהגענו אליו. הכיוון חיובי. צה"ל הוא בבואה של החברה הישראלית. כל זמן שהחברה סובלת מאפליה ומאי שוויון, תופעות מסוג זה יתרחשו גם בצה"ל. צריך להתמיד בהסברה ובחינוך. צה"ל אומנם לא חוסך היום מאמצים בהעברת מסר בקרב מפקדים, אך צריך להמשיך להעמיק בזה. זה הכלי האפקטיבי ביותר למיגור תופעות מהסוג הזה".