עם הקמתה לאחרונה של חטיבת הקומנדו החדשה, צה"ל התאים לחטיבה יחידת רפואה שצפויה לתת מענה רפואי מלא בזמן אמת במהלך המבצעים המסווגים. מדובר ביחידה שמורכבת מאנשי מילואים: לוחמים ששירתו ביחידות מובחרות ובחי"ר ולאחר שחרורם פנו למקצועות רפואיים כמו פרמדיקים, חובשים, אחים ורופאים. צוותי יחידת הרפואה יודעים לתת בשטח מענה רפואי מלא - מטיפול כירורגי ועד ניתוחים ומתן טיפול נמרץ בשטח. אם נדרש, הם עושים זאת כמובן גם תחת אש.
 
"המטרה של היחידה הרפואית היא לתת מענה בעומק", מסביר רס"ן במילואים רועי מורג, מפקד יחידת הרפואה של חטיבת הקומנדו. “המטרה היא לדעת לתת מענה באזורים שלא ניתן לפנות מהם פצועים, כאשר אנחנו צריכים להציל את הפצועים בשטח, כולל ביצוע ניתוחים כירורגיים וניתוחי בטן וגפיים. לצדנו יש כוח מאבטח ויכולת ניוד מיוחדת שמאפשרים לנו תזוזה מנקודה לנקודה. אנחנו יודעים להגיע לכל מקום ויש לנו היכולות הללו. אנחנו נכנסים עם הלוחמים, והייחודיות שלנו היא ביכולת להגיע כמה שיותר קרוב לקו המגע. שם אנו פורשים את הציוד כדי להיות אפקטיביים. המטרה היא להציל את הפצוע בדקות לאחר שנפצע. אם נהיה מאחור, אנחנו לא נהיה רלוונטיים. זאת הסיבה שאנשי היחידה הם לוחמים בעברם ביחידות מיוחדות וחי"ר".
 
בכל הנוגע לסוגיית הציוד, אנשי היחידה הם אלו שבנו את הציוד המיועד להגיע איתם לשטח, החל מתיקי רפואה ועד ציוד מורכב יותר שמאפשר להם לפרוש חדר ניתוח בשדה הקרב או בשטח אויב במהלך מבצע מסווג. היחידה מתאמנת גם בייעוד המקצועי שלה, רפואה. מעבר לטיפול הרפואי שהם מעניקים, אנשי צוות הרפואה נחשבים לוחמים לכל דבר לצד לוחמי חטיבת הקומנדו ועוברים את אותם אימונים.

מחזירים ציוד


החל מיום ראשון השבוע, ולמשך חודש, יקיים צה"ל מבצע רחב היקף לאיסוף ציוד צבאי והחזרתו. תכליתו של המבצע, שנערך אחת לכמה שנים, היא לאפשר לכל אזרח ותושב ישראל להחזיר לצה"ל ציוד צבאי הנמצא ברשותו, בלי להישאל על כך ובלי לעמוד לדין על אחזקתו או השגתו. ברחבי הארץ נפתחו 130 תחנות איסוף שבהן יתקבל הציוד. לאחר שני מבצעים גדולים כמו עמוד ענן וצוק איתן, ובנוסף תהליך של ארגון מחדש בצה"ל שבו נסגרו יחידות רבות, מניחים שככל הנראה נותר בידי הציבור ציוד צבאי רב. 
 

מגויסים למטרה


השבוע יצא לדרך גיוס מרץ 2016 ליחידות השדה. בין היתר, התגייסו לצה"ל בנים ובנות המיועדים לשירות קרבי ביחידות השדה, למערך תומכי הלחימה ולמערכים נוספים. במחזור גיוס זה יתגייסו לראשונה באותו היום גברים ונשים המיועדים לשרת כלוחמים ולוחמות בגדודים המעורבים "קרקל", "אריות הירדן" ו"ברדלס". מנתוני שאלוני ההעדפות שמילאו המתגייסים ניכרת עלייה ברצון ללחימה במחזור זה ביחס לכלל המתגייסים בשנתון הנוכחי וכי אחד מכל שני מועמדים ללחימה מעוניין להשתבץ בחי"ר. כמו כן, 85% מהמתגייסים שובצו ביעד שדירגו בעדיפות גבוהה בשאלון ההעדפות, ולמעלה ממחציתם שובצו בעדיפות הראשונה שדירגו.

השבוע לפני: פעולת כראמה, 21.3.1968


פעולת כראמה, או בשמה הצבאי "מבצע תופת", היא תקיפה נרחבת שביצעו כוחות שריון, צנחנים וחיל אוויר של צה"ל ב־21 במרץ 1968 על מפקדת פת"ח והעומד בראשה יאסר ערפאת, בכפר הירדני כראמה שבדרום בקעת הירדן.

פעולת כראמה. צילום: עיתון "במחנה"פעולת כראמה. צילום: עיתון "במחנה"

 
אחת הסיבות לפרוץ המבצע הייתה ההפגזה שביצעו הירדנים חודש לפני כן של יישובי עמק בית שאן במשך יום שלם, שאליה הגיב צה"ל בתקיפה אווירית נרחבת של בסיסי פת"ח וצבא ירדן. מפקדי צה"ל יזמו את הפעולה והביאו אותה לאישור בפני הדרג המדיני בישראל. ערב פריצת הקרב, ב־18 במרץ 1968, עלה אוטובוס ישראלי שהסיע תלמידים מגימנסיה הרצליה על מוקש סמוך לבאר אורה שבערבה. בהתפוצצות נהרגו שני מלווים ונפצעו עשרה תלמידים. ראש הממשלה לוי אשכול, שהיסס לצאת לפעולה, כינס את הממשלה פעמיים בטרם אישר אותה. במהלך המבצע התפתחו קרבות בין צה"ל ובין הלגיון הירדני, ובסיומו היו לצה"ל 33 חללים, לירדנים היו 61 הרוגים ולפלסטינים 130 הרוגים. כמו כן, בעקבות המבצע נמלט ערפאת ממקום מושבו.
 
פעולת כראמה הייתה הקרב הצבאי המשמעותי הראשון בין צה"ל וצבא ערבי לאחר תום מלחמת ששת הימים. למרות האבדות שנגרמו לפת"ח, דובריו הכריזו על הקרב כעל ניצחון פלסטיני שנכנס מאז למורשת הקרב הערבית בכלל והירדנית והפלסטינית בפרט.