אלאור אזריה החייל המואשם בהריגה שוחרר הבוקר (שישי) לביתו על מנת לחגוג את ליל הסדר עם משפחתו, זאת על פי החלטת השופט. אזריה יחזור למעצר פתוח ביום ראשון בשעה 10:00 בבוקר. בני משפחתו וחבריו קיבלו אותו בשירים ובחיבוקים. צ'רלי אזריה, אביו של החייל, אמר עם שחרורו: "תודה רבה על התמיכה, תודה רבה לשופטים שנתנו לו לעשות את החג בבית, בעזרת השם, כשכל העניין הזה יסתיים ואנחנו נחזור להיות משפחה רגילה, אנחנו אוהבי המדינה ולא אויביה, חג שמח לכל עם ישראל".
דברי אביו של אלאור אזריה בעת שחרורו לפסח

אלאור אזריה משתחרר לליל הסדר

החייל אלאור אזריה יוצא לחגוג את ליל הסדר עם משפחתו
 
יציאתו של החייל לכבוד החג מגיעה רק מספר ימים לאחר העצרת השנויה במחלוקת שנערכה לכבודו בכיכר רבין בתל אביב. כ-2,000 בני אדם למפגן תמיכה בחייל שירה במחבל מנוטרל. את העצרת יזמו משפחתו של החייל ואיש התקשורת שרון גל. על אף הביקורת הציבורית והפוליטית שעוררה גם לפני שהתקיימה ולמרות שהאמנים אייל גולן ודוד ד'אור ביטלו את השתתפותם, העצרת התקיימה כסדרה. המונים הגיעו לכיכר מצוידים בדגלים ובשלטים עם הכיתוב "לשחרר את אלאור", "מחבל מת לא מפוצץ אוטובוסים", "היום אלאור - מחר הבן שלך" ו"מחבל מת חוזר לרצוח יהודים". במקום נשמעו קריאות: "ביבי הביתה", "מוות למחבלים", "הוא גיבור" ו"עם ישראל חי". 

חבר הכנסת לשעבר שהיה כאמור ממארגני העצרת פנה במהלכה לחייל וביקש להעביר מסר: "אלאור, אח שלנו אלאור, אנחנו בטוחים שעכשיו אתה יושב במעצר הפתוח, צופה בטלוויזיה ורואה. עם ישראל מאחוריך. עם ישראל איתך, עם ישראל לא מפקיר את לוחמיו. אתה לא לבד. חיבוק לוחם היא לא הפניית עורף למישהו אחר או לרמטכ"ל, החייל מספר 1 שלנו. עם ישראל אוהב את הרמטכ"ל, ממנו ועד אחרון הלוחמים. אין לנו צל של ספק שצבא הגנה לישראל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם". 



"לא ויתרת על הרצון להיות לוחם"


לאחר מכן עלתה לבמה אמו של אזריה, אושרה שאמרה לקול תשואות הקהל: "אלאורי שלי, כשמך כן אתה, איך אפשר להסתכל לך בעיניי המלאך ולנסות להרים את רוחך מבלי להישבר לרסיסים", אמרה האם בקול חנוק מדמעות. האם המשיכה ואמרה שכתבה מכתב לבנה: "ילד אהוב שלי, מעטים יודעים מי אתה, מחזיק בלב הרחב ביותר שאני מכירה. אתה, שגם ברגעי המצוקה הגדולים ביותר חושב על אחרים. אתה שתמיד דואג שאהיה עם חיוך על הפנים".



האם הוסיפה בבכי כי בנה חלם תמיד להיות לוחם: "לא אשכח את היום שאמרת לי 'אני רוצה לעזור בכל שאוכל'. כמובן שליבי נצבט באותו רגע. בסתר ליבי תמיד קיוויתי שתשנה את דעתך. שאפת להגיע להיות לוחם ואכן עשית זאת, לא ויתרת מעולם. אני זוכרת שסיימת את מסע הכומתה וליבי התמלא גאווה. אתה תמיד אומר לי: 'אמא, אל תדאגי, תהיי חזקה'. אבל איך עושים את זה ילד?".



האחות, אתי אזריה נשאה דברים גם היא דברים והודתה למי שבא לגלות תמיכה באחיה: "אנחנו עוברים ימים ושבועות לא קלים. ממשפחה נורמטיבית וצנועה הפכנו למשפחה באור הזרקורים, אור לא נכון. עכשיו סוף סוף אנחנו רואים את התקווה, אתם התקווה שלנו".