עושים סוף לשמועות: דובר צה"ל בשיתוף עם מערך הנפגעים של צה"ל יוצא היום (שני) בקמפיין הסברה ארצי למניעת הפצת שמועות ברשתות החברתיות בעיקר בהקשרי נפגעים וחללי צה"ל. הקמפיין יוצא לאחר שבצה"ל הבינו כי נושא הפצת שמות פצועים, חללי צה"ל ויחידות שמוערבות באירועי נפגעים מגיע למשפחות החיילים בטרם מצליח צה"ל לסיים את הליך הטיפול בהודעות הנפגעים.



בחלק מהמקרים הפער בין המידע שמופץ ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטסאפ לא מתקרב למציאות וגורם נזק כבד לבני המשפחות של החיילים. בלא מעט מקרים הגיעו לבני המשפחות הודעות על כך שבנם נהרג במהלך פעילות מבצעית, דבר שהתברר כלא נכון. במרכז הקמפיין, סרט המתאר את סיפורה של משפחת אמני, שבנה, חזי, לחם ב"צוק איתן". במהלך המבצע הגיעה אל המשפחה שמועה כוזבת בדבר נפילתו של חזי, ששמו עלה "ברשימת ההרוגים" שהופצה ברשתות החברתיות. תחושת הכאב, הפחד המקפיא וחוסר הוודאות שאפפו את בני המשפחה צרובים בזיכרונם עד היום.


קמפיין הסברה למניעת הפצת שמועות ברשתו...

וונדי, אמו של חזי אמני בקמפיין הסברה - עוצרים את השמועות. צילום מסך דובר צה"ל
וונדי, אמו של חזי אמני בקמפיין הסברה - עוצרים את השמועות. צילום מסך דובר צה"ל



"מדובר בקמפיין בעל חשיבות מהמעלה הראשונה", מסביר ראש ענף נפגעים וקציני הערים, סא"ל אלי לוטן. "התופעה של העברת שמועות יכולה לפגוע בכל אחד ואחת מאיתנו וצריכה להדאיג את כולנו. הקמפיין מתחיל היום ותוכלו לשמוע אותו ברדיו ולראות אותו ברשתות החברתיות. המסר של הקמפיין ברור - כאנשים וכחברה, אסור לנו לאפשר לשמועות חסרות אחריות לדפוק בדלת של אף משפחה בישראל".



מערך הנפגעים של צה"ל הינו הגוף המוסמך ללוות משפחות של פצועים וחללים בדרך מקצועית ורגישה לאורך כל הדרך. בצה"ל קיימים נהלים חד משמעיים העוסקים באופן בו יש לנהוג מרגע פציעתם או נפילתם של חייל או חיילת ועד הרגע בו מודיעים על כך למשפחות.



ד"ר אורנית קליין-שגריר, חוקרת תקשורת ומרצה במכללה האקדמית הדסה בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה, מברכת על הקמפיין החדש של צה״ל נגד הפצת הודעות הרוגים ברשת: "מהלך חשוב ולו רק כדי להעלות את המודעות של כולנו שלכל ידיעה או שמועה שאנחנו מעבירים הלאה ב"וואטסאפ" עלולה להיות נפגעים. כשכולנו יכולים "לדווח מהשטח" אנחנו צריכים גם לקחת על עצמנו אחריות לגבי התוצאות האפשריות של "הדיווחים" שאנחנו מעבירים. הרשתות החברתיות לא נשלטות על ידי אמצעי תקשורת ממוסדים, עורכים ועיתונאים אלא הן פתוחות לכל אחד ואחד מאיתנו האזרחים לצרוך ידיעות אבל גם להפיץ אותן. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים לוודא אמיתות של ידיעה וגם לא תמיד מגלים רגישות לפגיעה אפשרית ברגשות, במוניטין״.